מלך מלכי המלכים

מלך מלכי המלכים/ מאת יובל לב

בערב שבת האחרון התארחתי במועדון הזמר באחד מקיבוצי השרון בהנחיית אומן שזה מקצועו – הנחיית שירה בציבור.

הערב נפתח בצרור שירי שבת, כמקובל. לא בדיוק תואם לטעמי, אבל מקובל בכל זאת.

זה בסדר גמור. מי אמר שכל העולם צריך להתאים טעמו לטעמי? ורוב שירי השבת אכן יפים הם ונעימתם טובה.

אחד מהשירים הללו מצחיק אותי תמיד. יכול להיות שאני היחיד בעולם כולו שצוחק ומשתעשע למילותיו: "שלום עליכם מלאכי השלום, מלאכי עליון. מי מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא".

תגידו לי אתם, חברים. אתם לא מצטחקקים בסתר? מתחת לאף? שאף אחד לא יראה?

טוב, אז מה בכל זאת משעשע אותי כאן? זה לבטח רק אני.

בסדר, אומר לכם, ואל תספרו לאף אחד.

אני תמיד נזכר בקטע הזה באיזו סבתאלה שמשעשעת את הנכד התינוק שלה וממלמלת לעצמה ולו: מי התינוקי הכי מתוק בעולם? מי מותק של סבתא? מלך אתה תינוקי, מלך! הכי מלך מכל התינוקות! רק אתה מתוקי שלי, רק אתה מלך! מלך העולם! כל העולם כולו נברא רק בשבילך חמוד שלי, מותק של אמא שלך נכד יקר שלי . . .

ואני, כמעט אותו הדבר: מי הגור המתוק  שבעולם? סברינה שלי, נכון? נכון שאת מותק של אבא? הכי מתוקה מכל הכלבים שבעולם? מי מותק? מלכת הכלבים? האחת והיחידה – סברינה שלי. מלכה את מתוקה שלי, מלכה! אין עוד מותק כזו, נכון סברינה?

סברינה מלקקת את אפי באהבה ושמחה.

התינוק של הסבתא לא עושה גם את זה. מקסימום הוא פולט משהו מלמעלה או מלמטה, וסבתהלה מקבלת הכל באהבה, ומחליפה למותק שלה, למלך העולם, את החיתול.

אתה רק אחד, קדוש. רק אחד ואתה מותק, אתה מלך!!!!! - מנענעים בעדינות את העריסה שלא יתעורר ולא יפלוט עוד פעם.

מלך אתה! כן, מלך! מלך העולם. עכשיו תישן בשקט, אל תרטיב, אל תזרוק חפצים לרצפה, כי סבתא כבר לא צעירונת. לא יכולה כל הזמן להתכופף להרים. תהייה ילד טוב מלך שלי. מלך העולם אתה חמודי. בטח מלך. רק אתה, רק מלך אחד יש לי, רק אחד. לא מחליפה אותך באף מלך אחר.

נכון סברינה? את מלכת העולם? כזו מותק את, מותק של אבא, רק אל תנשכי לי את היד. זה כואב, יד של אבא זה לא מזון כלבים ולא צעצוע לנשיכות. אוי! די סברינה, זה כואב. מה את עושה? יש לך כמה גנים של קרוקודיל? גורה המתוקה שלי, הכי מתוקה בעולם? אני אקרא לך "קרוקי"! אהה, באמת כינוי שכדאי להפטר ממנו בהקדם.

די קרוקי. אני אכניס אותך למרפסת ותשארי שם לבד, מלכת העולם. כן אני יודע, את מלכת העולם – מתוקה שלי, אבל הידיים שלי הן לא לאכילה, קרוקי.

אם היו אומרים לי איפה בדיוק נמצא הגן ההוא שאומר לך לנשוך את הידיים שלי שמלטפות אותך מלכת העולם, הייתי מוציא אותו – את הגן הזה, בפינצטה. כן בדיוק כמו את אותו הגן שאומר לך לרדוף אחרי חתולים.

סברינה מתוקה שלי, מלכת העולם!!

מי מלך מלכי המלכים – קדוש כמובן. אין אחר. אין עוד אחד, רק תפסיק כבר לנשוך לעזאזל.