בּוֹא עַל סַף בֵּיתִי

בּוֹא עַל סַף בֵּיתִי

הָעוֹלָם לֹא שִׁנָּה אוֹתְךָ

כְּמוֹ שֶׁשִּׁנִּיתִי אֲנִי בְּהָקִיץ,

רָכוּב עַל סוּס עֵץ עִם חֹפֶן חַיַּי,

עִם דְּמָעוֹת שֶׁהִמְלִיחוּ חָלָב וּמוֹצֵץ

כְּסִפְתָּח לִכְאֵב צָעִיר

שֶׁבְּעֵינֶיךָ עָשׂוּי מִקַּרְטוֹן.

הָלַכְתָּ לְחַיֶּיךָ שֶׁאֵינָם מַכִּירִים בִּבְגִידָה

מְלֵאַת אֵשׁ

שֶׁיּוֹרֶדֶת מֵאָז עַל אֲדָמָה עֲדַיִן חַמָּה.

הַיּוֹם אַתָּה רוֹצֶה לְהַבִּיט בִּי בְּלֹא פַּחַד

וּלְשׁוֹרֵר נִגּוּנִים אֲחֵרִים,

שִׁיר עֶרֶשׂ כְּאִלּוּ לֹא חָלְפוּ הַשָּׁנִים עֲבוּרִי

שִׁיר קִינָה לַזְּמַנִּים, לַבְּגִידוֹת.

כֵּן.

אַחֲרֵי הַכֹּל

גַּם לַפְּסַנְתֵּרִים, בְּמוֹתָם,