אני: היי
הוא: היי
אני: תזכור אותי?
הוא: רק לעוד כמה ימים
אני: אז עכשיו זה הזמן?
הוא: אין לנו זמן
אני: יש לנו חיים שלמים
הוא: חיים שלמים שנהרוס לעצמנו
אני: אבל זה כל הכיף לא? איך קראת לזה...?
הוא: יחסי אהבה שנאה
אני: בדיוק.
אני שונאת אותך.
אני שונאת אותך כל כך שאני רוצה להצמיד אותך לקיר ולשאוב ממך את הדם שלך.
הוא: נשמע נחמד
אני: אני יודעת
הוא: למה את שונאת אותי?
אני: למה אתה שונא אותי?
הוא: אני שאלתי קודם
אני: כי אתה משתלט עלי מבפנים
הוא: את אוהבת אותי?
אני: כן.
אבל אני אומרת לך את זה בבטחון כזה כדי שלא תפגע.
אני לא בטוחה שהאהבה שיש לי כלפיך שווה בשבילך.
אני אוהבת את איך שאתה אוהב אותי, ואני אוהבת אותנו ביחד, ואני אוהבת לנשום אותך, ולגעת בך, ולשאוב אותך אלי. אני אוהבת אותך מספיק בשביל שיהיה לי עצוב כשאתה עצוב, אבל מספיק גם בשביל להנות מלראות אותך מתמוטט ומתענה בגללי.
הוא:למה שזה לא יהיה שווה בשבילי?
אני:קודם תגיד לי למה אתה שונא אותי,ואם אתה אוהב אותי
הוא: אני שונא אותך כי את מכריחה אותי להיות כפוף לך.את מפריעה לי להיות מי שאני רוצה. את מגיעה כולך מבושמת ומאופרת, ולא מתקרבת אלי במילימטר.את משתנה בשניות. אני שונא כשאת משחקת אותה חמודה חייכנית מתפשרת ופשוטה, וברגע אחד את מורידה את המסכה ומשתמשת בכל המילים והתאורים המדויקים שלך, ומראה לכולם מאיפה משתין הדג. למה היית צריכה להסתיר את זה מהתחלה?
אני: את מי אתה אוהב? את החמודה חייכנית והמתפשרת? או את זאת שמראה לכולם מאיפה משתין הדג?
הוא: את זאת המבושמת והמאופרת.
אני: אז אתה לא אוהב אותי, אתה נמשך אלי.
הוא: זו הבעיה. שאת לא מבינה מה זו אהבה. הייתי מוכן למות רק בשביל לשייך אותך לגוף שלי. הייתי מוכן למות בשביל שתחיי. והייתי מוכן להרוג אותך רק בשביל שלא תהיי מאושרת, כשאת לא איתי.
והעניין הוא שאני לא יכול להסביר למה.
אני: די דומה למה שאני מרגישה.
רואה, אני מבינה מה זו אהבה, אבל יש סוגים של אהבה, וזו לא אהבה טובה.
הוא: אמרת שזה כל הכיף.
אני:נכון.
הוא: את מזוכיסטית?
אני: לא. פשוט מעדיפה להרגיש כאב מאשר לא להרגיש כלום.
הוא: אני מתנדב להכאיב לך.
אני: איך?
הוא: איך שאת רוצה.
אני: למה אתה חושב שאני רוצה שתכאיב לי?
הוא: כי את מעדיפה להרגיש כאב מאשר לא להרגיש כלום.
אני: חכם גדול, ממחזר תשובות לדברים לא פתורים.
אתה רוצה להכאיב לי כדי לראות איך שיש לך שליטה עלי.
הוא, מרים גבה ומהנהן: יפה. את יודעת דברים.
ואם יגיע אליך מישהו עם "אהבה טובה", תלכי איתו?
אני: לא אם תהיה שלי.
אבא שלי פעם אמר לי שלא הגענו לפה בשביל להנות מהחיים...
הוא:צודק.
אני: זוכר אותי?
הוא: בכל דקה.
זוכרת אותי?
אני: בכל דקה של שיכחה.
הוא: מצחיקה מאוד.
אני: לא מנסה להצחיק.
הוא: מה גורם לך לחשוב שנזכור את השיחה הזאת?
אני: כלום. אנחנו לא. אנחנו מנהלים אותה כל יום בהחבא. כמו שאמרת לפני כמה ימים "מבפנים אוהבים, מבחוץ..." וחבר שלך קטע אותך.
אתה חושב שאי פעם נוכל לחזור להיות חברים? או שתכף תגיד שבכלל לא היינו חברים... בשבילי ההליכה שלנו במושבה מחובקים, הייתה יותר אינטימית מכל מה שעשיתי עם כל בן שהיה לי קשר רומנטי איתו בחיים.
הוא: ובאותו לילה ביישת אותי כמו שלא תעשי לבן אדם יותר בחיים.
אני: אני מצטערת. אני כל כך מצטערת. אני שמחה שיש לי סוף סוף את ההזדמנות להגיד לך את זה.
הוא: אז זהו, שלא, את יודעת שכאן זה כוכב שבולע לנו רגשות חיים.
אני: תזכור אותי?
הוא: לפי החוקים כאן, היינו כבר צריכים להיות אחד לשני בלתי מזוהים.
אני:תזכור אותי, תיגע בי, תנשום אותי, תשייך אותי אליך, כמו שאתה רוצה... רק בבקשה, תזכור אותי.
הוא: אני זוכר אותך בכל מקרה. אבל לא בטוח בכלל שאני רוצה. את לא באמת זוכרת, רק בגלל זה את ממשיכה להלחם...
אני: היי
הוא: היי
אני: תזכור אותי?
הוא: רק לעוד כמה ימים
אני: אז עכשיו זה הזמן?
הוא: אין לנו זמן
אני:יש לנו חיים שלמים
הוא: חיים שלמים שנהרוס לעצמו
אני: אבל זה כל הכיף לא? איך קראת לזה...?
הוא: יחסי אהבה שנאה
