שירים

אלגיה חורפית

 

שקיק התה עוד מדמם בספל.

עוד יום אפור הלך בטרם עת.

בלתי נמנעת כמו גאות ושפל

בשמי החורף לבנה קופאת.

 

בפאתי החושך, בשוליים,

נורת חשמל נלחמת בשינה.

שקיק התה עוד מדמם במים

כמו שמש בדרכה האחרונה.

 

עוד לגימה אחת, עוד טעימה,

וצל העט ישתחווה אפיים.

מה יישאר – שורה אחת או שתיים,

רק הערת שוליים משמימה.

תגובות