שירים

הוא

הוא שוכב על מזרן
הוא עייף לא רענן
הוא שוכב על מזרן על הרצפה
ללא כל חוצפה
עם רגליים פשוקות
עם פה פעור
הוא חיה הוא לא גור...
זו שנת הצהריים
אוטוטו הוא יקום-בין ערביים.
כמה נינוח הוא ושלו
יקום רענן עם יד על הלב.
זהו בעלי שכעת הוא נח במשרדו
כשאני מחברת שיר לידו
"אז מה השעה?" - הוא התעורר לפתע ושאל
"שן בני!" הוא קצת נבהל
מיד הוא הוא יתעורר
אינו יודע שלידו יושב המשורר

תגובות