שיר שכתבתי ליוסי

לזכר יוסי

יושבים אנו במרפסת,

ואמא על יוסי מספרת

איך היה כשנולד,

תינוק ממש נחמד.

אמא על יוסי מספרת,

כשהוא היה ילד,

ראה אנשים עם חזות קצת אחרת,

עם חלוק ללא מכנסיים,

אמר "אלה אבותינו שיצאו ממצריים".

לקח את בת דודתו,

זו שתמיד שחקה איתו,

לקחו תרמיל לקחו מקל,

אמרו "בואו נעלה גם אנחנו לארץ ישראל".

יוסי היה ילד שאהב להשוויץ,

יום אחד על הג'יפ.

שיחרר את המעצור,

והרכב החל לדהור.

יוסי ברח אף אחד לא ידע לאן,

כי הרכב פגע במחסן.

חיפשו בכל שביל מתחת לכל עץ

בסוף מצאו את יוסי בפרדס

אמרו לו "בוא הביתה במהרה

העיקר שלך כלום לא קרה".

אבא היה מחלק עיתונים,

לפעמים גם יוסי היה בעניינים.

כדי לחלק עיתונים צריך לקום מוקדם,

אבל יוסי היה תמיד נירדם.

היה אבא מעיר את יוסי בארבע בבוקר כמעט,

ויוסי מתעורר ואומר "אקום עוד מעט"

מרים את ראשו,מסדר השמיכה,

והולך לישון בחזרה.

יוסי שהיה בוגר, איש כמעט

החליט יום אחד לנסוע לאילת,

לקח מפתחות,לקח נעליו

ונסע לאילת יחד עם חבריו.

בדרך הרכב הפסיק לנסוע,

את זה היה אפשר למנוע,

אם יוסי היה בודק שמן מנוע.

יושבים אנו במרפסת,

ואמא ביוסי נזכרת,

ואנחנו מספרים על כל מעלליו

ועל מה שעבר עליו.

                         סוף!!   

                                          יוסי אזכור אותך לנצח.

                                                                  זאביק.