מצדה אתר מצדה חובה לטייל חובה לראות

בחרתי לשתף את כותבי דרך המילים לחוויות שחוויתי בטיול יום השישי שבת במצדה היה זה סוף שבוע מהנה במיוחד

מצדה----לעולם מצדה לא ת י פ ו ל

מיקום האתר: כ-20 ק"מ דרומית לקיבוץ עין גדי
תקופת האתר: תקופת בית שני (539 לפנה"ס- 70 לספירה)

מצדה היא המפורסמת מבין שבעה מבצרים עתיקים מתקופת בית שני (539 לפנה"ס - 70 לספירה) המצויים במערכת שרשרת מבצרי המדבר, בתחומי ארץ ישראל, ואלו הם (מצפון לדרום):
מבצר אלכסנדריון, מבצר דוק (דגון), מבצר קיפרוס, מבצר הורקניה, הרודיון, מבצר מכוור (המבצר היחידי מבין השבעה השוכן בעבר הירדן המזרחי) ומצדה.
הר המצדה המורם כ-500 מטר מעל סביבתו הנמוכה באופן טבעי (מינוס 400 מטר), וראשו השטוח של המצוק היוצר שטח מישורי המתאים להתיישבות בן כ-200 דונם, הקנו למקום חשיבות אסטרטגית יוצאת דופן, שכן התנאים הייחודיים של מצדה מייטיבים עם תושבי המבצר מחד ומאידך מקשים מאוד על האויב את הגישה למקום. כמו כן סביב המצוק המישורי נבנתה חומה מסיבית שכללה מגדלי שמירה רבים מה שהפך את המבצר לכמעט בלתי חדיר. ואכן על פי תיארו של ההיסטוריון היהודי יוסף בן ממתיהו (יוספוס פלוויוס) בספרו "מלחמות היהודים", נדרשו זמן רב, הכנות קפדניות ומאמצים עילאיים בכדי לכבוש את המבצר האדיר...
מספר חוקרים ובראשם הפרופ' מנשה הראל טוענים כי מצדה שימשה כמצודה עוד בתקופתו של דוד המלך (סביב שנת 1000 לפנה"ס), במהלך מנוסתו מפני המלך שאול (בספר שמואל א' מצוין כי דוד ישב במצודות אשר במדבר עין גדי), אולם עד כה לא נמצאה לתאוריה המעניינת אסמכתה ארכיאולוגית ישירה. בהתאם לחפירות הארכיאולוגיות שנערכו באתר עולה כי מצדה נבנתה לראשונה כמבצר (כיתר מבצרי המדבר שציינו לעיל למעט ההרודיון) במהלך התקופה החשמונאית (167 - 63 לפנה"ס). לממצא הארכיאולוגי יש חיזוק היסטורי ישיר, שכן יוסף בן מתתיהו מציין בספרו "קדמוניות היהודים" כי מצדה בוצרה לראשונה בידי יהונתן הכהן הגדול, הוא המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי (103-76 לפנה"ס), שמטבעות הנושאות את שמו נמצאו במקום.
יוסף בן מתתיהו ממשיך ומספר כי בתקופת המלחמה שנערכה בין המלך הורדוס (37- 4 לפנה"ס) לאחרון מלכי החשמונאים מתתיהו אנטיגונוס (37-40 לפנה"ס), השאיר הורדוס את בני משפחתו וקבוצה של 800 איש מנאמניו בתחומי המצודה, בשעה שהוא עצמו נסע לרומא בכדי לקבל סיוע מידי הרומאים במלחמתו בבית חשמונאי. בשלב זה הטיל מתתיהו אנטיגונוס מצור על המבצר, ולמרות שלא עלה בידו לכובשו, מותם מצמא של המתבצרים במקום היה קרוב כחוט השערה, אלמלא ירד ברגע האחרון גשם אשר מילא את המאגרים בראש ההר. עם חזרתו של הורדוס מרומא הוא עלה עם צבאו לכיוון המצודה והסיר את המצור. לאחר שהפיק את הלקחים שכמעט ועלו לבני משפחתו בחייהם, הפך הורדוס את מצדה למבצר מפואר וחשוב במיוחד, שתכליתו מקום מפלט לו ולמשפחתו בעת מצוקה, תוך שימת דגש מיוחד על מלאי המים והמזון במקום. מרבית המונומנטים שהתגלו בחפירות האתר נבנו בתקופתו של הורדוס ובהם ארמונות מפוארים, מחסני חירום, מאגרי מים גדולים וחומת סוגרים (חומה כפולה המורכבת משני קירות מקבילים המחולקים בניהם בקירות פנימיים לחדרים. החדרים יכלו לשמש למגורים, כמחסנים או למטרות צבאיות).
זמן קצר לאחר מותו של הורדוס (בשנת 4 לפנה"ס) עברה יהודה לחסות ישירה של הרומאים. תקופה זו ידועה בשם "תקופת הנציבים" (החל משנת 6 לספירה), ועל מבצר מצדה הוצב חיל משמר קטן.
יוסף בן מתתיהו מציין בספרו "מלחמות היהודים" כי כבר בראשית המרד הגדול ברומאים (66-70 לספירה) נכבש המבצר על ידי קבוצת הסיקריים (נקראו כך משום שנהגו להסתובב עם חרב קצרה ומעוקלת שנודעה בשם סיקה). בראש תנועת הסיקריים בירושלים עמד מנחם בן יהודה הגלילי שנרצח בעיר על ידי יהודים שהתנגדו לתנועה הקיצונית. עם חורבן בית המקדש בירושלים בשנת 70 לספירה ברחו מהעיר יהודים רבים ובניהם לוחמים מקבוצת הסיקריים בהנהגתו של אלעזר בן יאיר אחיינו של מנחם. הסיקריים ששלטו במבצר פתחו את שעריו בפני מנחם וקבוצות נוספות שחיפשו מקלט.
עד שנת 72 לספירה היתה כל ארץ יהודה לרבות מבצריה החשובים בידי הרומאים למעט מבצר מצדה. מבצר זה שימש כאחרון האתרים שנותרו בידי המורדים היהודים, ועד מהרה הגיע מהעיר ירושלים הלגיון הרומאי העשירי, בפיקודו של הנציב פלביוס סילווה, במטרה לכבוש את סמל ההתנגדות האחרון. הרומאים הבינו שאת המבצר האדיר ניתן יהיה לכבוש רק באמצעות הטלת מצור וכך עשו. המצור על מצדה נמשך חודשים ארוכים במהלכו נבנתה סוללת עפר אדירה בצידו המערבי של המבצר (עד היום העליה למצדה ממערב נערכת באמצעות הסוללה הרומית). בשלב זה העלו הרומאים על הסוללה מגדל מצור במטרה להבקיע את החומה. לאחר שאפסה תקוותם של הלוחמים היהודים להחזיק במבצר, רגע לפני שמצדה נפלה לידי הרומאים, הצליח מנהיג המורדים אלעזר בן יאיר באמצעות שני נאומים מרגשים לשכנע את הנצורים שמנו כ-960 איש לבצע התאבדות המונית ולא ליפול בשבי הרומאי (כך על פי יוסף בן מתתיהו בספרו "מלחמות היהודים"). עם נפילת המבצר לידי הרומאים הסתיים כיבושה של ארץ יהודה כולה ועל מצדה הוצבה מחדש יחידה צבאית קטנה ששהתה בו עד לראשית המאה ה-2 לספירה.

מצדה הינה כיום גן לאומי בניהול רשות הטבע והגנים הלאומיים. ניתן להתרשם במקום מארמונותיו של הורדוס, חומת הסוגרים, בית הכנסת מתקופת הקנאים, מחסנים, מקווה טהרה, בורות מים, ועוד. אל האתר ניתן להגיע מכיון מערב דרך העיר ערד (דרך כביש 3199) ולהעפיל על ההר באמצעות הליכה על גבי הסוללה המערבית, או מכיוון מזרח דרך כביש מספר 90 והליכה דרך שביל הנחש, או לחילופין באמצעות רכבל. בשנת 2001 הוכרזה מצדה ע"י ארגון אונסקו כאתר מורשת עולמית.

נושאים קרובים:

מצדה , הר מצדה , המצדה , במצדה , למצדה , גן לאומי מצדה , מבצר , מצודה , מצוד , מבצרי המדבר , סיפור המצדה , חשמונאים , קנאים , יוסף בן מתתיהו , יוספוס פלביוס , המלך הורדוס , התקופה החשמונאית , תקופת בית שני , תקופת הנציבים , מדבר יהודה , ים המלח , סדום , שבעת פלאי ישראל , ארץ ישראל , ישראל , אתר תיירות , תיירות , אתר מורשת עולמית , אונסקו , גן לאומי , רשות הטבע והגנים הלאומיים ,

תמונות נוספות

ארץ ישראל | אודות | הרשמה לאתר | הצעת מקומות | הצבעה | מאגר האתרים | צוות | צור קשר | לאתר עידן התנ"ך

כל הזכויות שמורות ל'שבעת פלאי ישראל' © 2009-2007
נבנה ע"י זהו-קידום אתרים