שירים

לאבד בן

יוסי שלי ז"ל-1953-2009

לזכרו של יוסי ז"ל בנה של חנה-אשת אבי
 
זה עתה רק נולד
ולפתע נעלם לעד.
הקושי לאבד בן
זה דבר בל יאמן.
אני שגדלתיו לאורך השנים
עומדת כעת חסרת אונים.
מנסה לשוב לשגרה, לחייך ולצחוק
כי זה מה שצווה בני למרחוק.
אולי קשה לכם להבין
מהו ה"אני מאמין":
יוסי שלי ראה את העולם בעין הומוריסטית
ואני פשוט מרגישה ארטיסטית.
שחקנית, פשוטו כמשמעו,
יוסי בתוכי-כל רגע אני שומעת את קולו
שאומר: "אמא! המשיכי בדרכך,
שמשי אוזן קשבת כמוני-
בחייך!"
ואני, כפי שאתם רואים,
מנסה, משתדלת,
בוכה לאריה ועל הכרית ולא חודלת.
מרימה ראש, זוקפת גב
כי שום דבר לא ימגר לי את הכאב
 
יהי זכרו ברוך!
 
אמא חנה
 
חברתי שיר/נאום זה בשם חנה לכבוד ערב שיערך לזכרו בשבת הקרובה
 
 
 

תגובות