חזרה ליצירות
פוסטים

קצת על ט"ו בשבט ומשמעותו בתקופתנו

אלקטרז | (28/01/2010 01:22) | 69 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
 
       מי לא מכיר את "צחוק מעבודה"? תוכנית הסטנד-אפ הובילה את טבלת הרייטינג בתחילת השנה, עד לסיומה בסוף 2009. בתוכנית סיכום העשור, נשאלה השאלה "השלם: ט"ו בשבט הגיע, חג..." ודניאל אסייג ענה "מיותר". הבדיחה הקטנה הזאת, (אם לומר את האמת לא אחת המוצלחות שלהם,) גרמה לי לתהות מה באמת המשמעות של ט"ו בשבט בחיים המודרניים.
 
       הפעם הראשונה שחג זה מוזכר היא, כידוע, בתחילת מסכת ראש השנה, בתור "ראש השנה לאילנות". מאז ימי הגאונים, לאורך כל הדורות, חגגו עם ישראל את התאריך הזה בטעימה משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל. לאט לאט נשכחו הטעמים למנהג זה, ורק המנהג עצמו נשמר. אין פלא בכך, כולם יודעים. כשמדובר באוכל, כל המנהגים משתמרים מצוין. לא משנה אם הפירות הם בכלל מתורכיה, קולומביה או סין, העיקר שהם טעימים.
 

       מי יודע מה המשמעות של התאריך הזה? מי היום זוכר שלחג קוראים דווקא ט"ו בשבט ולא, נגיד, ח' בתמוז, בגלל שבתאריך זה מתחלף המחזור של העצים? כולם מכירים את הטענה שלעץ יש מספר טבעות כמספר שנותיו. הטענה הזאת אומנם אינה נכונה, אך אילו היתה כזאת - כל הטבעות היו נסגרות בט"ו בשבט, שנה אחר שנה.

 
       מן הסתם דניאל אסייג לא יודע שאם הוא נטע עץ בי"ד בשבט, תוך ארבע שנים ויום בלבד יהיו פירות העץ מותרים באכילה גם מחוץ לירושלים. או שהוא יכול לתת את המעשר להקדש או לעני, תלוי אם הוא נטע את העץ לפני ט"ו בשבט או אחרי, בשנת אבד"ה או ג"ו. חבל, וחבל מאוד.
 
       בברכת 'ט"ו בשבט הגיע, והחמור הופיע'.
       חג שמח.

 

תגובות

חזרה ליצירות