שקד

 ערומים ללא בושה מזדקרים.

 רוחות חזקות את אחרוני העלים מפזרות,

 רק את ואני לבוא האביב מחכים .

 ניצני יופיינו  כבר טפחו ממתינים לקרן,

 קרן חום ,  קרן של מימוש, מישוש.

 אביב הגיע מטפסת לרום

 שולחת אהבתה לפרח שבקע

 פוקח עין מביט מעל בתחינה

 לקרן נוספת  שתישלח גם לה .

 פקחה עיניה  סידרה  שמלתה ,

 בתודה וקריצה לו, שהעירה משנתה .

 מעלה ההר לבן, בגדי חג  לבש,

 בוהק למרחקים עולם עומד מלכת.

 פריחה צפופה מכסה גופנו.

 גאים, כפתיתי שלג נוצצים ממרחקים .

 רגע של חלום, רגע של שלווה  , 

 את לידי , הכל מוחשי .

 הקיץ שעבר  נרמס,  בצבוצי על

 ובינות הסלעים כל מסתור נצבע ירוק .

 משב קליל מלטף  ישא ריחם כפלומה .

 שירה רינה זמזום הדבורה שמחה סביב ,

 איסוף הצוף  ועונג,  עונג ההפריה .

 פרפרים בצבעים  על רגליהם אבקה אוספים .

 יונק זעיר כחלחל,  מרפרף בלי נוע

 רק לשונו סובבת , חודרת יונקת מתוק .

 חיפושית עלתה , רמסה , את שלה רצתה .

 גאוות שלמה בצעד מחול טיפס ועלה, ארב .

 פרת משה זעירה אדומה , נקודות חן שחורות

 באה  בעקבות כנימה , שהמתוק ניגר מגופה .

 קיץ שב  דוחק,  נדחק , שקט סביב המולה עברה

 כפרפרים נשרו עלי פרחים, מרבד לבן רך סביב.

 ירוק כיסה , ערום הולבש, למעלה החל וגלש .

 בין העלים חיים חדשים ציוץ חרישי של עוללים ,

 צרצר שייף רגליו בנגינה רועשת שתביא  גואלת .

 גם נקר במקורו הדהד , קדח חורים, לדורות הבאים .

 תפקידו תם הביט בחמה הודה בצנעה

 שלח אהבתו עם דמעה  שזלגה, הרפה ..                            

 היא תפחה בדממה עצב ושמחה על פנייה נסכה .

 שקד הופיע קליפתו ירוקה,  רכה.

 שקד הופיע טו בשבט... בא .

                             כל הזכויות שמורות  ©