ואלס עם חירשים

מריונטה היא בחורה יפיפייה. לה תלתלים מזהב המקפצים על כתפיה, ועיניים תכולות גדולות הממלאות את פנייה.
במריונטה התאהבו המון גברים. זקנים, מבוגרים, צעירים ואפילו ילדים.
מריונטה רוקדת כל ערב במועדון ריקודים עם בני זוג שונים ומגוונים.
אחד רזה, אחד שמן, אחד נמוך, אחד גבוה, אחד כהה, אחד בהיר.

לאחר כל ערב חוזרת מריונטה לביתה עם בן זוגה האמיתי. זה שלא רזה ולא שמן, לא נמוך ולא גבוה, לא כהה ולא בהיר. זה שקורא לה "בובת חוטים שלי".

בשכבות איפור רבות מסתירה את האמת ועוטה על פיה חיוך זוהר.
כך יוצאת לה מריונטה ממחסן העינויים והולכת לרקוד במועדון הפנטזיות.
שוב פוגשת בני זוג רבים שאיתם היא חולקת ריקוד עינוגים.

מריונטה עומדת מול המראה. היא מתכוונת לכסות את פניה באיפור, אך יש כתם מציאות שאותו היא לא יכולה להעלים. כתם גדול, כתם שחור, כתם שכנראה יהפך לצלקת.

לצלילי המוזיקה, רוקדת מריונטה. צעד צעד, סיבוב סיבוב, לאט לאט ומהר מהר. לפתע היא חשה מועקה. היא רצה אל השירותים ומביטה שוב במראה. היא מתחילה לבכות, היא מתחילה לזהות. היא לא יכולה יותר לשמור בפנים, היא לא יכולה להסתיר.

מריונטה צועקת, מריונטה צורחת, אבל אף אחד לא שומע, כולם רוקדים. ואז בן זוגה האמיתי אותה מרים. לוקח למחסן העינויים. הוא סוגר את הדלת, ועכשיו היא יודעת שהעינוי נגמר.