ים

בחוף הים החופשי כשהשמש השליכה

את עצמה על המים העולמיים ,

קצה אל קצה פניתי אל שובל פניה ,

הבל הארגמן.

דמותה כפני הלבנה ,מכוסה בערפל נושקת כוכב

תמימות סביב האל ,קדושה של איבה

ראיתי את הבדידות זוהרת מעל אנשים גאים

בתפילה אל השמיים ,בשירי הלל

למרות שהכוכבים יתומים נוצרו בשבילה

דרכים וניסים.

בחוף הים החופשי האלים נדדו בין הנצח

ונבצר מהם למות למרות סבלם הזוהר

גם כשאדם מקונן כעשב לא נשאר עוד

קצה,פניתי אל שובל פניה

הבל הארגמן

רוחה פטפטה אל תוך המים אגדות וסיפורים מופלאים

ובין צחוק לצחוק במרחק שכרה כמה כשפים

ואני כנוכרי מרשרש הצדפות צועד אל תוך הליל הקר

איך אפליג אחר שובל פניה בדרך בטוחה.

בחוף הים החופשי נשאתי את שרביט גיבוריה

כמו לתמוה אחר משהו שנעלם במולדת שלא סולחת

תראי יש עוד כמה פלאי עולם

גם האלים חסרי נחת

דמותה כפני הלבנה מכוסה בערפל מוצפת כוכב

ואני ידעתי שמה שאבד כבר לא שב.