כל שבי לא יכולתי

כל בי לא יכולתי

לוותר

לא משנה עד כמה אמרו לי  

להתגבר

כל עוד שבי עוד יש בי להכיל

את מה שכרגע לוטה בערפל 

שאולי הוא עוד יבשיל

אך עדיין הוא שרוי בצל

אולי יהיה לי עוד יום

שתבוא אחר תבוא ופתאום

תיקחני עילי חלום

אל התכלת אשר גבוה במצולות הרום

ועד אז עד שיהיה לי כוח

לשוב עוד, לשוב ולבטוח

ואולי זה עוד יהיה אותו אחד  

הניצוץ שבי בוער אל המיוחד

קולך הרחוק חותך את הדממה

התפריח את מה שכמל ולי השממה

שתשוב לכאן, תשוב אליי

להחזיר רינת עלומיי

ועד ששם תשיב גלויה מכתב 

אתהה שמא כתיבתי לא תהיה לשווא

על מה אתה חושב עכשיו, האם אתה שומע או שרק הד וקול   

מאחורי מסך העמום הרבגוניות שזורה בשלל צבעי המכחול

התהיה לי חידה ותעלומה

רק שלי בין מסתרי הקמה

אל תדאג עוד נסתדר

כל שבי קשה עלייך לוותר

ואולי זאת אפיזודה חולפת חזיון תעתועים

לשוב לאותם רגעים קטנים אך מופלאים

חזון שאינו אמיתי ורק מוליך שולל

כל כך יפה שקשה להרפות ובכלל

אך רוצה להאמין שיהיה שונה

לו רק תהיה איתי תהיה יותר כנה

ואיתי תחלוק הרגשותיך

תחושותיך, רצונותיך וקשייך

אני שם בשבילך אבל לבד זה לא מספיק

שתף אותי, אל אותי ממך תרחיק

מה יש שם במחשבות

ואולי אז נפתח את השער

ובליווי חשקת הסהר

אתה ואני יחדיו שוב נצעד 

וכאן נהיה רק שנינו לבד

בלב החושך, בפינה אפילה

לו רק נחזור לקו ההתחלה

ואז ננקה את הכול