צוקים

יש עוד צוקים שמחכים ומגדלים עם ציפורי ענק

בכל פרחי העולם, שעונים וחול

וכמה גדרות על הזמן

שעוטות ערפל עד סוף השנה

לא קל לדעת את המטרה שמכוונת אל הריק

כמו סימפוניה של פנים קורנות

לעקוף את האותיות בשחור ולבן

ולשכוח שאתה פטור מלטעות

זרועי ניצבת תחת כל הגשרים

ושלטי החוצות

שבילי חצץ ותמרות עשן ובין גופי סיגר ישן

ציפורים שנודדות אל העתיד.

יש עוד צוקים ששוקעים אל השמש

וספינה שבוכה אל מלחיה

הכוכב שלמעלה שייך לאדם בענן שדומע

אני מביט בעצים ובחיות שלא יוכלו לספר

את סיפוריהם

יש עוד מילים ששכחו את אבותיהם.

ולאל מה אכפת מכל זה.