בראשית

החיים לפעמים נראים כיד מרחמת וענוגה

שהיתה מדליקה אבוקה לעוור

למען יוכל לנחש את העתיד

באולם ההמתנה עודנו מדברים כמכווני הכלים

להופעה הגדולה של המרום.

הנשארים יהיו למנצחים,לזורי הרוח,

כמו מומיה שהגיעה לארץ חדשה בלי בשורה

אל אף שחניטה נוגדת את הנצחיות.

הגוף לא יוכל להתחבר עם הפרח או להתהדק

בשדה כמו מכתב ישן של אהבה גדולה

כולנו מרומים על ידי חיים אחרים והבורא

אבק חיוור ,קללות קלות וצמח השדה

אין חזון הציפורים גבוהה מעל חיננו

כיד מרחמת וענוגה שמדליקה אור לעיוור

למען ינחש את העתיד

כל אדם עם זהות חסרה

במלאכה שאף פעם אינה תמה ונשלמת.

כך נוצרו השמות והזמן והצורך לפחד

אך הזמן לא עושה כלום

לא לכבידה ,לא לנופים, ולא לתכלית

פעם הייתי נדנדה

היום התחלתי מבראשית