שירים

הר הבית

תמיד חלמתי על בית בהר,צופה אל העתיד,
אמרו לי :לשאת עיני אל ההרים, כמו תמיד.
הבטיחו לי חיים בהר, אויר הרים צלול כיין,
אאבל שכמוני ההר הזה נפיץ,הוא לא זמין.
 
השיגעון תופש אותנו בהר ,גם את השכנים,
למה לא לקרא לו בית,  בלי כל ההקדשים.
עכשיו רחל מבכה את בניה ,באתר מקודש,
האבות התעוררו במכפלה,לתת כתף ממש.
 
רק פשוט המגרש גדל, כולם רוצים לשחק,
הכללים נשברו באוסלו, בהר העם שותק.
הבית המקודש רחוק, כי אבדה האמונה,
שהאבות במכפלה,שווה לחיות עם תקווה.
 
לפעמים להעפיל אל ראש ההר למצא בית,
שחיכה לנו אלפיים שנה, מעוטר בענפי זית.
עובדה כל מה שהיה, הוא חוזר בהיסטוריה,
אשור, בבל, פרס, רוצים את הר הבית כברבוניה.
 
לו רק חלמנו על בית בהר, צופה אל ירושלים,
אולי המילים אויר הרים, היו חודרים לנו בחיים.
הרי אמר הוא למשה: בכל מקום אשר תקרא לי,
לא חייב להיות בהר,גם לא בשמים, בכל מקום . אני .!!!!!!!!
 
 
 
 
 
 

תגובות