העתיד

הדבר היציב ביותר שאפשר להשען עליו

חוץ מהשירים והזרימה העתידנית

עוד מדברת זמנים ושכחה.

כך אני משתקף אל העולם פעם בנימוס

פעם בשיחה

זה האיש זאת האישה

והרגע שורד.

נשיקה לפעמים חוקקת את הסלע המר

כאילו כל פעם את רומזת לפרידה

והספינה שעוד שטנו בחלומותינו נשארה ריקה

זה האיש זאת האישה

מה שהייתי כחבר כזר התמידי של החיים.

אני מתמיד להשאר על הגובה כצופה בזרימה

העתידנית

כדי לשנות את כל החוקים

חוץ כמובן מהדבר היציב והשכחה

כשהמחשבה קבועה הקצב נהיה לעבד.

הדבר היציב שעוד אפשר להשען עליו

הוא שאהבהנו זה את זאת

כאיש ואישה

גם שהאלים הזקינו וליבם מלאו תוגה

כל כך רציתי אל משלי.