הַיֵּשׁ שַׁלְוָה בָּעוֹלָם?

הַיֵּשׁ שַׁלְוָה בָּעוֹלָם?

אוֹמְרִים בְּבֵית הַאָבֵל שְׁכָּעֵת הוּא שָׁלֵיו, הַמֵת

שְׁהִנֵה הוּא הָלַךְ וְאֵינוֹ חָסֵר עוֹד דָּבָר,

שְׁלֹא נוֹתָּר לוֹ דָּבָר לְהַשְׁלִים בְּעוֹלָמוֹ,

בָּעוֹלָם הַמְטוֹרָף הַזֶה שְׁמִמֶנוּ הוּא נִפְרַד זֶה עַתָה

כְּמוֹ תֶּבֶן מִמּוֹץ,

אֲבָל אֵלּוּ שֶׁאוֹמְרִים, מִתְכָּוְנִים בְּעֶצֶם לְהֵלֶךְ הַרוּחַ,

לַשֶׁקֶט הַנָבוֹךְ הַמְלָוֶה אֶת תְּנוּעַת הָאַבֵלִים הַחֲרִישִׁית,

לְפָנַיו שֶׁל הַמֵת שְׁאֵינָם מָבִּיעִים עוֹד דָּבָר,

לַקְמָטִים שְׁנֶעֱצְרָה רִגְשָׁתָם וְאֵינָם מִתְכָּוְצִים עוֹד בְּזָעַף

שְׁאֵינָם מוּרָמִים עוֹד בִּתְהִיָה, אוֹ בְחִיוּךְ גָּדוֹל,

שְׁאֵינָם מוּטְרָדִים כְּבָר מְאִישׁ.

הַיֵּשׁ בְּאֱמֶת שַׁלְוָה

שֶׁהִיא אָבְדָן מֻחְלָט שֶׁל כָּל הַטְרָדוֹת שֶׁבָּעוֹלָם,

שֶׁל כָּל הַדְּאָגוֹת הַמַּקְדִּימוֹת תָּמִיד אֶת סְאָת אֵידֵינוּ,

שַׁלְוָה שְׁכְּבָר הֻבְהָרוּ בָה כָּל הַתְּשׁוּבוֹת לַשְּׁאֵלוֹת

 הַמַלְקוֹת אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם בִּסְפֵיקוֹתָיו

וּמוֹתִירוֹת בְּלִבּוֹ שָׂרָטוֹת שֶׁל הִיסוּס,

הַנִמְצָא אֶת דַּרְכֵּינוּ אֶל אוֹתָהּ שַׁלְוָה?

וּכְשֶׁתִמָצֵא -

הָאִם לֹא תִּהְיֶה זְמַנִית כָּהוֹוֶה שֶׁכְבָר חֲלַף וְאֵינוֹ,

הַיִיתָּכֵן שְׁהַהֶעְדֵּר הַמוּחְלָט מַמְתִּין לָנוּ שָׁם,

קוֹרֵץ לָנוּ לָבוֹא,