יכולנו להיות בכל מקום

ואני נזרק על הספה בחוסר תחושה

חולצת משבצות ישנה, לא מצליחה לכסות הכל

את יושבת על הכיסא, עם חיוך שכולא בתוכו את כל הקסם

מסך הטלוויזיה המכובה, מקרין אותנו חי

אנחנו לא יודעים

לאן לברוח, איפה אפשר להיעלם

אני מסיט את המבט

השמש דוהה מאחורי עננים לבנים

יכולנו להיות בכל מקום

כבישים פתוחים, רכבות לילה, עיירות קטנות

בסוף נשארנו כאן

לחכות לסוף הסיפור

תיבת הדואר מלאה בחשבונות

מכתבים שלא פתחנו

עיתון מבשר אימה

ניתקנו את עצמנו

מהתחושות הטובות, מהזעם המצער

אני מביט בך

כמו מבקש שתתקרבי

את נשארת עם הספר ביד

מדליק סיגריה

ולא חושב מה לעשות

ראינו בבוקר את השכנים

הם נסעו ולא אמרו מילה

בכל פעם שאנחנו חוזרים הביתה

גם אנחנו תוהים

מאיפה כולם חוזרים,

איך יש מקום לכולם בעיר

ואז אנחנו עולים אל הדירה

נזרקים בחוסר תחושה על הספה

ונזכרים, שגם אנחנו מצאנו בסוף

את המקום שלנו כאן

יכולנו להיות בכל מקום

כבישים פתוחים, תחנת רכבת עזובה, עיירה קטנה

אולי ויתרנו, אולי הבנו שאין פיתרון אחד

לעיתים מתגעגעים

עד שאי אפשר יותר לכסות את זה

את מחייכת, אני מחפש את הקסם

אחר כך את קמה ומכינה לנו קפה

אני מחזיק לך את היד, כמו מבקש שלא תלכי

אבל את, יש לך דברים אחרים לעשות

ואני נשאר על הספה

חולצת משבצות ישנה, לא מצליחה לכסות הכל

קירות מתקלפים, תמונות בלי מסגרת

יכולנו להיות בכל מקום, ובחרנו להישאר כאן