אמא

אִמָּא

כתב : צביקה לביד

לָמָּה לְעוֹלָם לֹא  קִבַּלְתִּי מִמֵּךְ אַהֲבָה

רַק זָכִיתִי לְנִיקּוּר וְהָמוֹן דָּאֲבָה

לְחִבּוּק  נְשִׁיקָה מֵאֵם כֹּל בֵּן מְצַפֶּה

וְאוֹתִי הִשְׁאַרְתְּ  עִם  לֵב רָפֶה 

תָּמִיד עָרַגְתִּי לִהְיוֹת לָךְ לְבֵן

הִרְגַּשְׁתִּי מִמֵּךְ כְּאִלּוּ  אֲנִי סְתָם שָׁכֵן

גָּדַלְתִּי לְתִפְאֶרֶת וְלִהְיוֹת לְגַאֲוָוה

וְלֹא זָכִיתִי לְמִלָּה טוֹבָה וּמְעַט אַהֲבָה

אִבַּדְנוּ יַחַד אֶת הַיָּקָר לָנוּ מִכָּל

וְאַתְּ הִמְשַׁכְתְּ  בְּנִיקּוּרֵךְ מַמָּשׁ כִּתְמוֹל

הֲיֵשׁ תִּקְווָה וּבְכָל זֹאת אֶזְכֶּה

הֲרֵי לְכָךְ כֹּל יָמַי  אֲנִי מְחַכֶּה

גַּם שֶׁפָּנוּ אֵלַיִךְ אֲנָשִׁים טוֹבִים

דָּחִית אוֹתָם, הִשְׁאַרְתְּ אוֹתָם הֲמוּמִים

הֲרֵי אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁדִּכְאוֹנִי הָרַב נוֹבֵעַ

עֲבוּרִי אַהֲבַת אֵם לְנַפְשִׁי קוֹבֵעַ

מִי יִיתֵּן וּבָאַחֲרִית יָמַיִךְ יָבוֹא הַשִּׁנּוּי

וְאַרְגִּישׁ בָּעֲנָנִים מַמָּשׁ עִילּוּי

מַבְטִיחַ לָךְ כִּי אֶסְלַח לָךְ עַל הַכֹּל

וְהֶעֱנִיק לָךְ כֹּל מַה שֶׁאֲנִי רַק יָכֹל

אִמָּא בּוֹאִי נַגְשִׁים יַחַד אֶת הַחֲלוֹם

נָבִיא רֹגַע לְחַיֵּינוּ וְאֶת הַשָּׁלוֹם

מִי יִיתֵּן וְהַשֵּׁם יִשְׁמַע תְּפִלָּתִי

כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא תָּמִיד אִתִּי