מרחב

אני נמצא תחת כסות ידי הכתומות מבושה

כדי להרגיש את הכל,את עצמי

להתפשט בכל מזבח

בכל נשימה שחי האל,

בכל פינה יש סיבה שונה, יש אל שונה

זאת סיבה טובה להצטער ולברוח

מכמה נסיכים שחיפשו להסיר את הקליפה.

דם נע בעורקיי בזוגות הוגנים

כמו זוגות מאושרים

דרך חוסר הוודאות של להכות שורש

במעוף.

אני כולכם וכולכם אני במבוך שבו הכל עובר

והמשאלות שנותרו נשארו רק לעצים

ולכל ערי העולם .

כל הרטיטות שיכות לאותו אילן

כמו לחוש את הסתובבות כדור הארץ

דרך סיכה רעולת פנים.

מקצב שאיבד את התחבולה בעצירה

הליכה שכיבה

ונעלם בזמן,

אני נעלם בזמן כמוכם כמוני

לא מכאן ולא משום מקום אחר

עד טקס הפולחן

כדי שאדע היכן.

מי מבין שבסך הכל חיכיתי לכוכבים