תחליף.

צ'יק, צ'יק. מספריים התעופפו מעל הראש ימינה ושמאלה. כמו עורב, המנפנף בכנפיים ואוכל שערות. צ'יק, צ'יק.
"מרדכי, שמעת מה קרה בשבוע שעבר לג'יימס?"
"לא." צ 'יק, צ'יק.
"הוא איבד את אוזנו כשהוא היה במספרה."
(צ'יק!) "מה אתה רוצה להגיד?" מרדכי הביט על אוזניים של מנחם, אפילו נגע בהם כדי להיות בטוח שהן בסדר. "אתה מתכוון שפגעתי באוזן שלך?"
"הו לא, מרדכי. אתה עושה עבודה נהדרת. זה לא זה בכלל. הוא לא בדיוק איבד את האוזן - הוא איבד את הפרוטזה. אולי שמעת שג'יימס איבד את אוזנו בשטחים והם נתנו לו תותבת?"

מרדכי התישב על הכיסא ליד מנחם והביט בו. "מה אתה מתכוון תותבת? כמו אוזן תותבת? מה, עכשיו עושים גם אותן?"
"מרדכי, אתה מצחיק. כמובן שעושים. יכולים לעשות תותבת המחליפה כל חלק בגוף שלך."

מרדכי קפץ על רגליו וכמעט צעק, "אני לא צריך שום תותבת בגוף שלי."
"בטח שאתה צריך."
"לא, אני לא צריך! אני יודע טוב יותר."
"אבל מרדכי, איבדת את העין השמאלית שלך בקטטה ומאז אתה הולך עם רטיה השחורה על העין. לא היית רוצה לקבל פרוטזה במקום העין שנאבדה לך?"
"היא לא נאבדה. אני יודע איפה היא —במסבאה 'הגיבן הישר', בשירותים."
"לא, אני מתכוון, האם אתה רוצה לצאת עם בנות? עכשיו הם לא להוטות מדי לצאת איתך בגלל הרטיה השחורה על העין. הן אומרות שאתה נראה כמו פיראט. וזה שאתה שומר כאן תוכי, רק עושה את ההשוואה הרבה יותר דומה.
"בנות, אתה אומר? הממם. אולי אני פשוט אקח תותבת בנות?"
"אתה מתכוון משהו כמו 'במקום בחורה'?"
"כן. זה יהיה יותר קל משאר לדבר איתה."
"איתה?"
"כן, עם מרינה."
"מרינה! הו לה לה! יש לך טעם טוב."
"ובכן ..."
"לא ידעתי שיש לך בעיה לדבר עם מרינה."
"כן... אתה יודע איך זה. אני רואה אותה והלשון שלי נהית ג'לי ונתקעת בפה, ואני לא יכול להוציא מילה. שום דבר לא עוזר."
"אז אתה יכול לקבל פרוטזה במקום העין שלך וגם הלשון שלך."
"מה זה יעזור?"
"ראיתי מישהו בשבוע שעבר עם תותבת כזאת במקום הלשון, והוא לא הפסיק לדבר. הוא השתכר, נפל על הרצפה ונרדם. אבל לא סגר את הפה לדקה אחת ופטפט כל הלילה."
"כן, מה שאתה אומר נשמע טוב. אבל גם זה לא יעזור, כי אני לא יודע מה לומר למרינה."
"במקרה זה, תחליף מוח יכול לעזור לך."
"אתה יודע מה, אני באמת חושב שיש משהו במה שאתה אומר. חכה כאן רגע. אני אתקשר אליה לארגן יציאה."
~*~
"תודה על הרעיון. אפגוש אותה היום והכל יהיה בסדר, אני חושב ... אבל לא, שום דבר לא ייצא מזה."
"מה עכשיו?"
"אתה מבין, בקטטה שאיבדתי את העין שלי, איבדתי גם חלק הגבריות שלי. לא הכל, אם לא אכפת לך, עוד נשאר לי קצת, אבל זה בקושי יכול להיקרא ילדותיות, בטח לא גבריות. מרינה תצחק עליי."
"אתה מתכוון שאתה חושש שאתה לא תענה לציפיות של מרינה?"
"כן. זה לא יכול להיות אחרת"
"מרדכי. אני יודע מה אתה צריך לעשות."
"מה, מנחם. בבקשה תגיד."
"אתה צריך ללכת עם תחליפי איברים צעד אחד נוסף - אתה חייב להחליף את עצמך לגמרי."

"אבל איך? במה אחליף?"

"בי."