אל האור / אישבקיר

עשרים ושלושה סנטימטרים

מתחת לפני המים

פרוש כשליח - פני מעלה

מתחת דגים

חובקים אפלה.

נוזל אל היש הניסתר

בשדרות התבונה הטהורה[1]

העוטה כיסוי אוורירי, קשקשי של שלכת

פיסות חיים מצהיבות נידפות

מלפני חרטום הנעל

(לעיתים מתפצחות במרמס הסוליה)

הם היו ירוקים

בוהקים מבטיחים

כחיוך של עולל

הם צפים מעל

נקודים בירוקת שכוחה

מחוירה

(לעיתים יאפילו את בוהק השמש)

במעמקי האפלה

משתובבים עדיין דגים

זכרון ישן שנותר מאחור

פעם, לפני כמה עומקים

גם אני השתובבתי

עימם

עוד מעט

ברֵיאוֹת צרובות, זועקות לאויר

שארית רוח חיים באפי

עשרים ושלושה סנטימטרים

מתחת לפני המים

תהום מתחתי

מעלי האור

[1]ביקורת התבונה הטהורה" – סיפרו הידוע ביותר של הפילוסוף עמנואל קאנט(1724-1804). המרכיב העיקרי בו הוא דן בספרו זה הוא תורת ההכרה. לטענתו (הפירוט שלי,בפשטנות מופלגת) שהכרתנו נבנית מקטגוריות כגון נסיבתיות, חלל וזמן, באמצעותם אנחנו מזהים את ה"יש". אין לנו הוכחה שה"יש" אמנם ישנו, או שהוא מצוי בצורה בה אנחנו תופסים אותו. מכיוון שאנחנו מוגבלים ע"י חמשת החושים בהם אנו מצוידים. אין לנו הוכחה חד-משמעית שאין, למעשה, “יש" אחר/נוסף שאנחנו לא מסוגלים לזהות אותו במגבלת אותם החושים .