שירים

חרוט לנצח



לזכר אהוד מנור כז בניסן תשע
תחת שמי התכלת, הנך מוקף בגן ירוק,
עטוף אתה בחום לנצח, חרוט לעד בלב עמוק.
בין אבני החושן והשיש הקרים,
דמותך תביט מנגד, ניצבת לעולמים.

כשורש חי בתוך לבנו, גם הצליל והפזמון,
יחד רוח מילותייך מהדהדים כמו המנון.

פה בגן אשר צומח, לא חדלו גם הצמחים,
ללבלב וגם לפרוח, כמו היית בחיים.
הם חשים ממש כמונו, בחום גופך החדורים,
אל הנרקיס שושן וורד, לך היום , הם "חברים".

ואנו פה צמאים אליך, לעוד פזמון חודר ללב,
אך, נותרנו פה לנצח, עם הדמעה והכאב.
 
חיים שביט {שיטרית) 

תגובות