הרגתי את היטלר (מצטער, אולי טיפה חולני)

אז הרגתי את היטלר.

זה היה יום רגיל. לא חם מידי, לא קר מידי. נכנסתי לחדר שלו עם רובה בכיס דיי בקלות. כל הקטע של השמירה הכבדה על היטלר זה היה סתם, לא באמת. בעצם הם הניחו שלאף אחד אין אומץ להכניס נשק לחדר שלו, ובאמת לאף אחד לא היה ממש אומץ. חוץ ממני. זה לא היה רובה כזה גדול, הכנסתי אותו מתחת למכנס ובאתי עם חולצה קצת עבה. הם לא בדקו אותי כמעט חוץ מכמה טפיחות. אמרתי שאני צריך שיחה איתו. 

התחלתי בשיחה. דיברנו קצת על הכלכלה של גרמניה, על היהודים, על החיים שלו. אפילו התחברנו קצת. הוא הציע לי קפה אפילו. חיכיתי שהמזכירה שלו תצא ותתרחק כדי שלא תשמע את הירייה. קמתי מהכסא אל כיוון הבטן שלו ויריתי. יריתי פעם אחת בבטן שלו. ואז הורדתי לו מכה עם הרובה בראש. אני לא חושב שהוא מת על המקום, יכול להיות שכן. לא אכפת לי. אני לא מהאלה שרצו שהוא יסבול. אני מהאלה שביקשו שהוא רק ימות. 

כולם חיבקו ונישקו אותי. אמרו שאני המלך שלהם. אמרו שהם יעשו כל דבר שאני אגיד. 

אז הרגתי גם אותם.

אספתי את כולם, אמרתי שיש איזו שיחה חשובה שאני רוצה להבהיר. כמובן שכולם הגיעו. הם הסתכלו עלי בחיוך מעצבן כזה, אפילו ראיתי אצל כמה מהם ריר על השפתיים. ולא, זה לא היה בגלל שהם היו רעבים או משהו. זה היה שבוע-שבועיים אחרי, רובם הספיקו להתייצב מבחינת רעב, אבל רובם הזילו ריר. אמרתי לכולם לעצום עיניים והתחלתי לחורר את כולם במאג שלקחתי מהצבא הגרמני. חלק הצליחו לברוח אבל בסוף תפסתי גם אותם.

לא יכולתי לסבול אותם. באמת, זה היה פשוט סיוט. הם התנכלו אלי והתחנפו אלי. כאילו שאני אלוהים. אני בחיים לא התיימרתי להיות אלוהים. אלוהים מתיימר להיות אלוהים? אני עשיתי את שלי וזהו. והם פשוט הרסו הכל. לא יכולתי לראות אותם. אתם מבינים, אני הרגתי את היטלר ופתאום כולם סוגדים לי ומשתחווים אלי. למה אתם לא יכולים להתעסק עם עצמכם? למה אנשים כל הזמן מחפשים משהו יותר גדול וחכם מהם כדי לסגוד לו?

ואז זה התחיל להיות ממכר אצלי.

הרגתי את כל מי שזז.

הלכתי עם המאג והתחלתי לירות בכל מי שהיה מולי, רוקנתי רחובות שלמים, רוקנתי ערים שלמים, מדינות שלמות. פשוט הלכתי ויריתי, בלי מושג בכלל, בלי לראות מי מולי. בטוח ירדתי בילדות קטנות, בילדים קטנים, בנשים בהריון. 

לאט לאט הרגתי מדינה-מדינה. לאט לאט חיסלתי יבשת אחר יבשת. עד שלא נשאר זכר לכלום. איש אחד לא נשאר בעולם הזה. כל הטוב שהיה בעולם נמחק, כל הרוע שהיה בעולם נמחק. הכל נמחק. הכל מחקתי. 

ואז בראתי אותם מחדש.

את אדם וחווה, שוב, הכל מחדש. איש-איש, צעד-צעד. החיים נבראו מחדש. סדר חדש עכשיו יהיה. עולם טוב יותר. כן, עולם טוב יותר.