קיבלתי משימה לכתוב משהו שאמור להיות קצת קומי על תעודות זהות.. לבית ספר.. זה הכי טוב שיצא -
=====================
אותו יום היה יום רגיל. לא חם מידי, לא קר מידי. רגיל. יצאתי עם האוטו שלי לכיוון הכביש המהיר, לכיוון העבודה, וכמה רגעים אחרי שאני קצת מגביר את המהירות... "פיג'ו 205, הגרוטאה הקטנה הזאת בצבע לבן. בואי, בואי לשוליים". מצחיקים השוטרים האלה נהיו. השוטר סימן לי לפתוח את החלון, נראה שהוא נהנה היה לראות אותי מתאמץ עם הפותח-חלונות הידני שלי. "סיימת?", הוא שאל אותי וגיחך. "סיימתי, סיימתי" עניתי לא. "תוציא בבקשה, רישיונות ותעודת זהות". נאנחתי קצת. הוצאתי את הארנק מהכיס וחיפשתי את מה שהוא ביקש, והוצאתי. הוא הסתכל קצת על התעודת זהות שלי, הסתכל על הרישיון נהיגה. הפך, קיפל, הריח. "מה הבעיה?" שאלתי אותו. והוא עשה מבט קצת מוזר. "מה זה?", הוא שאל אותי בחשדנות. "מה מה זה? זה רישיון, ותעודת זהות". אמרתי לו. "זו תעודת זהות? אתה בטוח? אתה עושה ממני צחוק?" הוא קירב את הראש שלו לחלון שלי. "מה פתאום, חס וחלילה, אני לא עושה ממך צחוק. זו התעודות זהות שלי" אמרתי, "זו התעודת זהות שלך?" הוא שאל, ועניתי - "כן, זו התעודת זהות שלי". השוטר התיישר ואמר "אתה בטוח?" - "כן, אני בטוח" אמרתי לו.
"תחכה לי פה", הוא החזיר לי את התעודות והלך לעשות כמה טלפונים.
התסכלתי על התעודת זהות שלי לבדוק עם משהו לא בסדר, אבל הכל היה תקין. הייתה לי שם תמונה, שם, תאריך לידה, שם האם, שם האב. כמובן את מספר תעודת הזהות שלי... לא הבנתי מה הוא רוצה. כבר התחלתי לחשוב שזו איזה מתיחה, איזה קטע כזה של שוטרים. לא הבנתי.
מהמראה הצדדית ראיתי אותו מתקרב ונשמתי לעצמי קצת. "תשמע, אין לי את כל היום ואתה מתחיל להרגיז אותי. מה אתה מביא לי חתיכות נייר?" הוא הרים קצת את הקול שלו. "אלה לא חתיכות נייר, אלה התעודת זהות ורישיון הנהיגה, מה הבעיה?" כבר התחלתי להתעצבן. "אוקי, אוקי, מספיק עם השטויות, תביא לי את השם משתמש שלך". הוא הסתכל עלי בחשדנות, אני קצת נבהלתי. "משתמש? אני לא משתמש! איזה משתמש בראש שלך?" עכשיו כבר יצאתי מהמכונית. לא יכולתי לדבר איתו ככה מלמטה. "אתה לא משתמש?" הוא אמר לי, "באמא שלי, בסבתא שלך, אני לא משתמש!" הוא הסתכל עלי במבט קצת מבולבל, כאילו לא הבין מה אני רוצה ממנו. ואני, האמת, מידי פעם עישנתי פה ושם. אתם יודעים, בהודו. אבל איך הוא גילה? "מה לא משתמש, כולם משתמשים! זה אפילו חוק.". עיניי נצצו והלב שלי התחיל לדפוק. "מה, מותר לעשן סמים?" שאלתי את השוטר בתמימות. "מה? סמים? אתה מעשן סמים?", הוא צעק וכבר כל הכביש המהיר נהיה פקוק מהסקרנים. "כשהייתי בהודו, אמרת שמותר". הוא הסתכל עלי בתדהמה. "אתה אמיץ, אה בחור?" - "אמיץ? למה אמיץ?" שאלתי, "ככה להתוודות בפני שוטר, שאתה מעשן סמים. תשמע, זה לא קרה לי. ואתה יודע מה, על זה שאתה ככה אמיתי, אני מקווה שלא עישנת הרבה... אני אוותר לך" והוא טפח לי על הכתף, "לא אמרת שמותר?" שוב שאלתי, "מה פתאום, אסור. איך הגעת לזה?" הוא צחק. "כי אמרת שצריך משתמ..." הוא קטע אותי ואמר, "טוב, טוב לא נורא, תראה איזה פקק נהיה בגללנו. עכשיו כשהתחברנו קצת, אתה מוכן להביא לי את התעודת זהות האמיתית שלך". שוב הוצאתי את הארנק והבאתי לו את התעודת זהות. "שוב זה? אתה לא לומד? אני אקח אותך לתחנה, אתה תכנס לכלא". אני עדיין לא הבנתי מה קורה. "זה מה שיש לי, אין לי משהו אחר..." - "אין לך פייסבוק? פייסבוק! אני צריך את השם משתמש שלך בפייסבוק. היום לכולם יש פייסבוק, אם אין לך, אז אתה לא קיים. איפה אתה חי תגיד לי?" - "מצטער, אין לי מחשב בבית...". השוטר הסתכל עלי בתדהמה..
"אין לך מחשב... אוקי, כנס לניידת. הולכים לתחנה."
הוא התחיל למלמל בתוך הניידת, ספק אל עצמו ספק אליי. "חושב שאתה בשנות השבעים, מה זה הניירות האלה. מה אנחנו מדינת עולם שלישי? איזה אנשים יש בעולם..", ואני ישבתי עם האזיקים מסתכל אל מחוץ לחלון. כשהגענו לתחנה הוא הושיב אותי על אחד הספסלים שם ואמר לי לחכות. הסתכלתי מהחלון וראיתי אותו מדבר עם איזה שוטר אחד שנראה דרגה מעליו. השוטר שנראה דרגה מעליו התקדם לכיווני ואמר - "אז אתה האיש שנגד הטכנולוגיה, אה?", חייכתי קצת ואמרתי "כן". הוא חייך הרבה ואמר "אתה עצור, ואנחנו פותחים לך פייסבוק. אתה רוצה את השם שלך באנגלית או בעברית? באנגלית זה נראה יותר אינטלגנטי...".
"באנגלית, תעשה באנגלית." הוא אמר לי לבוא אחריו לחדר המחשבים, כמה רגעים אחרי שהוא הדליק את המחשב הפסקת חשמל פקדה את התחנה. "אל תדאג, עוד מעט החשמל יחזור", הוא אמר לי, "יהיה בסדר, יהיה לך פייסבוק". חייכתי חיוך מאולץ.
אחרי שעה החשמל חזר, אבל כנראה שהמחשבים נפלו. "תביא לי שנייה את החתיכת נייר הזאת.", הוא אמר ולקח את המשקפיים שלו. "אמיר שמואלביצ'יץ?", הוא אמר, והנדתי בראש לכן. "אוקי", הוא נאנח. "תסע. אני לא הולך לכתוב את השם משפחה הזה באנגלית..."
