את לובשת גלימה

את לובשת גלימה

במעטה סודי

זה ראשון וזה שני

 בין מציאות לדמיון

אני אוסף את עצמי

וכבר עוזב

בשמיים יורים זיקוקים

בצבעים שונים .

ואני חוטא בפני ליבי

גולש לאהבה מאבד את עצמי

צובע בצבעים מרנינים

חולק בין  מציאות לדמיון

כבשים וצורות חיים .

לומד את החיים  לומד את עצמי

שאת כבר לא איתי פנים שונות 

רגשות ארוזות במזוודות .

את לובשת גלימה במעטה סודי

הכול יורד במדרון יורד לחיים

כמו  הזיקוקים שבשמים

ככה מתפזרים.