חזרה ליצירות
הודעות והגיגים

מדינת המיתוסים שלי --שיר שלא נכתב בשל בעיות מחשב

יהודה ארדיטי ז"ל | (11/05/2010 13:34) | 52 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
בשליש חיי הראשונים
חייתי חוויתי מיתוסים
אשר האמנתי בהם
כמו הבוגרים
 
 
בגיל חמש  --הבנתי
 
שגם צנחן שרירי יחטוף כדור בראש
באמצע קרב מגע  ממרחק נגיעה
יהפוך בבת--ניצול שואה
על כסא גלגלים
לכל חייו
 
 
בגיל שבע--מלחמת סיני
חפרתי שוחה - עבור המשפחה
הגנה מהפצצה
של אוייב מרוחק מאיים עלינו  עלי.
כשבשורה מרה
לוותה את דמעותיי  על אובדן בן דוד אמי
קצין השריון--וייץ
ההרוג הראשון במלחמה.
 
 
 
בגיל שמונה עשרה-במקום לשקוד על בגרויות
ושאר בחינות
שיחקתי פוקר
ניצחתי- ועד היום חייבים לי כסף...
היתה זו תקופת המתנה
טרם מלחמת ששת
עם הרבה איומים וחששות
של מלחמה  בפתח בוששת.
 
כשהתגייסתי בשישים ושמונה
הייתי חייל של צבא
מנצח גיבור כל יכול
בטירונות  גולני
אבטחתי את מצעד הנצחון
בעיר שחוברה לה יחדיו
 
עד ש..
 
 
נהרגו ונפצעו חבריי היקרים
הן במלחמת ההתשה הארורה
והן
בחדירות לכפרי מחבלים בצפון.
 
 
אז הבנתי
עד כמה המדינה שברירית חלשה
מורכבת משחקני תדמית
קצינים כמובילים בהנהגה.
ואני כלי מלחמה להגשמת גחמות טווסיות
ומשחקי עוצמה
חסרי שחר
מנוגדי הגיון והבנה...
 
 
כמה צדקתי
עת שבנו קצוצי כנפיים
מקופלי זנב
זבי דם חיילינו היקרים
במלחמת יום הכפורים.
 
 
לכן הפתרון
לא כח כי -אם חשיבה
על שלום  קבלת האחר
שיתוף פעולה.
כניעה למעצמות- תומכות חיינו כאן
כי בלי להלום בראש יום וליל
בחיפוש תמידי על כל אפשרות להסדר
כולל ויתור על שטח וקבלת דרישות האחר-
 
 
נמשיך לכתוב
שירי חלום על שלום
בדרך לאבדן מדינה
והורשת חורבן
לדור הבא.
בלי תקומה
בלי תקומה.

תגובות

חזרה ליצירות