אדוארד ובלה-שטויות של ילדה

יכולנו להיות אדוארד ובלה. אתה מבין?אדוארד ובלה, אתה יודע מי אלה בכלל? לפי התאורים של הספר דמדומים, אנחנו נראים כמוהם, יכולנו גם לאהוב כמוהם.  אני יודעת שאתה נהנה מהשטויות שלי. מהדברים האלה שאני מתייחסת אליהם עוד בתום כזה ואמונה, בלי לסבך, סתם ממש להתלהב, כמו ילדה קטנה. אני בטוחה שהיית שמח לשמוע שאני חושבת שהיינו יכולים להיות אדוארד ובלה. זה היה משעשע בעיניך, וגם מקסים, וגם חמוד. אני יודעת שזה מה שאתה רוצה לזכור מאיתנו, את הפשטות הזאת שהייתה לנו פעם. ולי, נחמד לשם שינוי, לכתוב משהו קליל על הרגשות שלי. על הרגשות שלנו, לא עוד פעם להסתבך, ולהתאבל, ולהעצים, ולתאר... רק ככה, כמו איזו ילדה בכתה ט', להגיד שהיינו יכולים להיות כמו אדוארד ובלה... לא לנתח את המהות של היחסים שלנו, השליטה והחוסר שליטה, האהבה, השנאה, המשיכה הדחייה, חוסר ההתאמה שלנו למה שמתרחש מסביבנו. בעצם זה די דומה לאדוארד ובלה, רק שאצלם הפינות יותר מעוגלות, בנוסח אמריקאי של סוף טוב, מתאים לילדות.

לבלה יש שיער חום ופנים בהירות, היא אוהבת לקרוא ספרים, וסוגרת את העולם הפנימי שלה בפני אנשים.

אדוארד יפה עד כאב, יש לו שיער חום-שתני ועיניים בהירות. הוא מציג תדמית קשוחה והוא בעצם מאוד ביישן ורגיש. ורק מחפש את מי לשתף בעולם שלו. הוא לא נותן לאף אחד להתקרב, אבל אם הוא יעשה את זה, הוא יתן את כל הרגש וכבר לא יוכל לסגת.

אדוארד הוא ערפד, ובלה בת תמותה. אבל לדעתי הבעיות שלהם קצת פחות נוראיות משלנו. כלומר, לבלה לא היה מצב כזה, שהחברה הכי טובה שלה התאהבה באדוארד לפניה, וכל העניינים הסתבכו, ולא היה כבר מי שיוותר. ולאדוראד ובלה יש את מי שיכניס את את הטקסט למשפטים, ויגרום להם לדבר גם כשהם ממש חוששים...לאדוארד ובלה יש מי שידאג לסדר את העניינים.

מיליוני ילדות נשבות בקסמיהם של אדוארד ובלה, ונהנות להכנס לעולם של ערפדים ואנשי זאב באזור העיירה פורקס שבארצות הברית.ואפילו שבעולם העל טבעי יש חוקים אחרים- והמון סודות ושקרים מפני האנשים הרגילים,נראה שהרבה יותר קל שם, אחרת איך הייתם מסבירים... שכל הבנות האלה בוחרות בעולם הזה, מלא הדם הערפדים, המוות, והמתח, על פני החיים הרגילים.

את אדוארד ובלה פגשתי כשהסתובבתי בחנות הספרים שליד בית הספר שלי. נדמה לי ששעה לפני כן התווכחתי איתך בטלפון על משהו, וחשבתי כמה אתה מעצבן אותי. ובכל זאת, לא יכולתי שלא להסב את תשומת ליבי, כשקראתי את התקציר מאחורי הספר השחור "דמדומים".

"מפנה מסעיר ומפחיד בחייה של איזבלה סוון בת ה-17, מתחולל כשהיא עוברת אל אביה לעיירה גשומה וקודרת, ופוגשת בה את אדוארד קאלן, נער מוזר, בעל עור חרסינה, עיניים זהובות, קול מהפנט יופי על אנושי. הוא מגלה כלפיה עוינות בלתי מובנת מצד אחד ומשיכה עזה מצד אחר."

מצחיק, חשבתי, זה די מזכיר את איך שאני ואתה מתנהגים. הייתי חייבת לפתוח את הספר.

יכולנו להיות אדוארד ובלה. איזה מצחיקה את. בטח תגיד.