חזרה ליצירות
סיפורים

השוטה החכמה.

Johanna | (12/06/2006 09:49) | 119 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
האישה הזקנה רטנה באוזני הילדה הקטנה, נחושה בדעתה.
"החיים הם התור אל המוות. החיים הם חסרי מעש, משעממים ואף קודרים. שום דבר אינו בטוח בהם פרט אל המוות."
הילדה הצעירה מצמצה בעינייה התכולות, התמימות.
"והאין זה נפלא?" שאלה בקול נרגש הקטנה, "האין זה נפלא שדבר אינו בטוח? שהכל אפשרי לשינוי, חוץ מהמוות?"
הזקנה נחרה בבוז משועשע, מה כבר מבינה השוטה הקטנה? הרי לא ראתה כמעט דבר בחייה, שום ניסיון אין לה, אז מה היא מבינה? חייכה לעצמה הגבירה הזקנה.
"ומה עם מחלות וזיהומים? מה עם מגפות קשות? האם גם אלו חוויות נעימות לפני המוות?"
 הילדה הצעירה חשבה רגעים ספורים, וגבירה חייה בסיפוק.
"לא, זו אינה חוויה נעימה..." אמרה באיטיות הקטנה, "אך יש יתרונות הטמונים בה! הרי הגוף לומד לקח מכל דבר, ואפילו ממחלה קשה, שהיא למעשה מחזקת אותנו לקרב הבא, ומעוררת אותנו לסביבתינו, לאנשים האוהבים והדואגים לנו!"
 פניה של הזקנה קדרו. לכל דבר היה לה תשובה, לשוטה הקטנה.
"ומה עם הפחד?" שאלה אותה, "מה עם הפחד הנוראי, מהמלחמות ומההרס...מהבדידות?" היא חייכה לעצמה, בויכוח הזה היא ניצחה.
אך הקטנטנה חשבה רגעים ספורים, ובהיסוס קל ענתה:
 "הפחד הוא תכונה אנושית, ואינה דבר רע שממנו צריך לסבול, מפני שהפחד בעצם נועד להזהיר אותנו ולהגן עלינו. והמלחמות הן בחירתינו, ואפילו לעיתים הבנה נולדת עם מלחמות והשלום מגיע- ובזכותם אנשים לומדים לאהוב, לדעת סובלנות, כי מתוך ההרס תמיד יפרח פרח קטן."
לעזאזל איתה, חשבה הגבירה, נחושה בדעתה למצוא שאלה שלשוטה הקטנה הזו לא תהיה התשובה.
"ומה עם..." שלפה את נשקה הסודי, "מה עם לב שבור? לב פצוע שאיבד את תקוותו, מה טוב בזה, שוטה קטנה?"
 הילדה הביטה באישה העגומה, עינייה נצצו.
"מה שטוב היא הדרך בה האדם נרפא," אמרה, "למרות שהגרוע מכל נראה, ליבו של האדם חזק ואוהב, ועם שיברון לב תגיע אהבה חדשה, וחזקה אף יותר, של לב חזק עוד יותר."
 הזקנה פרצה בדמעות תסכול. ארורה תהיי! שוטה קטנה, אך חכמה גדולה!
 הילדה הקטנה הזו הבינה מה שהעולם לא הבין לפניה,
 היא מצאה מכל רע את הטוב שבו, היא הבינה שבחיים הללו, כמו מבחן, נועדו הדברים לקרות, אך לא לשווא- אלא בשביל שנלמד מהם ונתחזק מהם.
 שוטה חכמה, חייכה בין הדמעות.
שוטה חכמה, היא הילדה הקטנה...
ואני, אני השוטה הגדולה בהדרת כבוד.

תגובות

חזרה ליצירות