שירים

 

פיהוק של קונכיה בבוקר,

פסיק,

וגל חדש מוחק את המשפט.

הים כותב אליי בלי להפסיק.

השמש מבטיחה אינספור קרט

של אור במתנה בהמתנה

בדלת הכניסה ליום חדש.

שמיים מבטיחים לי אמונה.

אפילו ציפורים מוסרות לי ד"ש.

כאילו יש תקווה.

לבי פועם

לעומק הפואמה של הים.
 
 

תגובות