שירים

אומן [הרהורים]

            מאת אושרדור
לאומן ששר על הבמה
בהצלחה יש גם אשמה
שמכרסמת
משהו בה משכיח
הלב לא משגיח
מציאות מהממת
הייתי כל כך גבוה
והייתי כל כך נמוך
מכדי לראות אותך
כואבת.
רק בלילות על הכר
אני חוזר כבר מאוחר
מתכסה ובוכה לי
בשקט
חי רק את עצמי
נרקיסיסט ומסוחרר
ולפתע בא הפחד
מה יהיה לי מחר
כשאני גבוה
זה מפחיד נורא
וכשאני נמוך
זה עצוב ורע
הקהל מוחא כפיים
רוצה שיר שוב ושוב
חסר לי שירגישו
אותי ליצן עצוב.
הגוף שואל מתי
יגיע כבר הסוף
והאגו שוב עונה
"יש עוד פרחים לקטוף"
עכשיו אני באמצע
ולא צריך דבר
במה זו אשלייה
במעגל שלא נסגר.

תגובות