עכשיו תורי

עכשיו תורי.

המולה, בלגן, צעקות, דחיפות המרקע משדר. נראה כסתם עוד יום של חול בארצנו הקטנטונת.
היום אני עושה את זה אמרתי לעצמי, היום אני אהיה גבר.
הפרפרים לא נתנו לי לישון, הזיעה הרטיבה את בגדי בלילה, אפילו את המזגן היא ניצחה.
השמש רק התחילה להפציע בין התריסים, אך זה הספיק לי, הייתי חייב לגאול את עצמי מייסורי.
מתנדנד בדרך, קם בזהירות ובחששות.
פותח את דלת השירותים ודמותי משתקפת במראה, האם אני אותו האני?
אני נראה שונה? אחר?  לרגע קיוויתי שאוכל לעצור את הזמן, את מעגל החיים ולפרוץ החוצה.
לעלות מעלה, להביט מרחוק, האם קמתי כבכל יום?
אדי המים החמים לא הותירו בי ברירה, בבואתי נעלמה לה כלא היתה נכנסתי למקלחת.

הרגשתי שהמים מורידים שכבה מעליי, קצת לכלוך, קצת יוהרה אולי אפילו קצת מעצמי.
ניסיתי בכל כוחי שלא לחשוב על זה, אך המוח לא הִרפה לא נותן מנוח לרגע, אפילו דל שבדלים.

התלבטתי לאן למי ללכת, לטובים או לרעים, האם ישנם בכלל טובים ורעים בעסק שכזה?
תהיות שכאלו עלו בי בימים האחרונים, דרוש הרבה אומץ כדי לעשות מעשה, את זה הרי כולם יודעים.
כולנו מפנטזים על רגעים שנקום ונאזור את האומץ המיוחל, האומץ להפוך חלומות למציאות.

לבחירת הבגדים יש חשיבות משמעותית ביום שכזה, אני מאלו או מאלו? את זה אינני יודע עדיין.
האם יקטלגו בגלל מה שאני לובש? יקטלגו אותי כי אני שונה בנוף? מעולם לא עשיתי זאת! אני כ"כ רוצה עזרה! מייחל שתגיע התשובה ממקור מוסמך.
אך מיהו המקום המוסמך? האם ישנם מומחים בתחום? ומה הופך אותם לכאלו מומחים? העיסוק היום יומי? הרגש הבלתי נדלה שמלווה אותם בכל יום שהם קמים בבוקר?

סגרתי את הדלת מאחורי, רגל ימין בצעד הראשון, יד ימין על המזוזה מתפללת לאלוקים שיעביר את יומי כסדרו.

שקט, אין אף – אחד הקדמתי כנראה, ההתרגשות אוכלת אותי, שייפתח כבר! אני כ"כ רוצה לעשות את זה!

קומץ אנשים החל מתאסף, האם גם להם זאת פעם ראשונה? בוחן אחד אחד מנסה לזהות על – פי שפת הגוף, הדיבור אך בלא הועיל. וזה פשוט קרה.

צעדתי פנימה, ניגשתי לקופה, המילים נעתקו מגרוני, קולי בוגד בי.
אזור אומץ אמרתי לעצמי, אחרת כולם יבינו שאת טירון. נשימה עמוקה רגע להסדרת קצת פעימות הלב. הנה זה מתחיל אמרתי לעצמי.

אני רוצה ספר מתח.
כרטיס למשחק של מכבי.

ספר טוב! אחד כזה שלא משעמם עד הסוף, שמרגש אותך בכל שורה מחדש, שנותן לך לחוות עולם חדש! עולם בדמיון! אתה מבין מה שאני אומר? שאלתי את המוכר.

במקום הכי טוב שיש! שיעלה כמה שיעלה! אני רוצה לראות את השחקנים מזיעים, להריח את הסירחון נודף מבגדיהם.

ברור שאפשר!

אנחת רווחה עלתה מגרוני, זהו! אני כבר לא טירון, עשיתי את זה ואף – אפחד לא חושד.

קניתי ספר.

אני הולך לראות משחק של מכבי!

אני שביום יום שלי מופנם, שקט, אותו האחד שכולם מתארים כשאשכנזי צהוב, שלעולם לא יתקרב למגרשים עשיתי את זה! הגשמתי חלום.

דווקא אני, שכ"כ חשובים לי הקוצים ביום יום, הג'ל, הבושם והחולצה הצמודה. דווקא אני הצלחתי להגשים את חלומי. קניתי ספר.