:"האור הזהוב של שלהבת הנר יושב על כס האור הכהה האוחז בפתיל"

"... נסתכל בשלהבת העולה מתוך הגחלת או העולה מן הנר הדולק. כי השלהבת אינה עולה, אלא כשנאחזת בדבר עבה. בשלהבת העולה, יש שני אורות. אחד, הוא האור הלבן המאיר. ואחד, הוא האור, שאור הלבן נאחז בו, והוא אור שחור או תכלת...

ואותו אור הלבן המאיר ושורה על אור התכלת, ומתייחדים ונאחזים זה בזה, ואותו האור השחור או מראה התכלת שהוא למטה ממנו, הוא כיסא הכבוד לאור הלבן, ועל כן מראהו בסוד התכלת...

ואור זה התכלת, נאחז בשני הצדדים, נאחז למעלה באותו אור הלבן, ונאחז למטה בדבר הגס שמתחתיו, דהיינו בפתיל, שנועד, להאיר ולהיאחז בו, כי הפתיל נותן לו אחיזה."

 צבע התכלת, מסמל מבחינה רוחנית, את האינטואיציה הגבוהה, את האני העליון. אולם, לא ניתן לגלות ולהתחבר לאני העליון, ללא השתרשות בגשמיות שלנו – האני התחתון, "הדבר העבה, הפתיל". התובנות העמוקות אליהן אנו מצליחים להגיע, אם יש לנו מזל, הן האור הלבן המאיר את חיינו.

לאור הלבן נוכל להגיע דרך האור התכול הנאחז בפתיל, במדיטציה בדרכים שונות.

האור הוא האנרגיה הרוחנית המזינה את העולם כולו.

 "כשברא הקדוש ברוך הוא את האור, עוד לא נבראה השמש, ולא נברא עוד הירח ולא נבראו הכוכבים.

לא היה זה אור רגיל. האור הראשון היה אור מיוחד. אור פנימי. אור רוחני, שאדם יכול היה לראות בו מסוף העולם ועד סופו.

ראה הקדוש ברוך הוא שבני האדם יפרו וירבו ורובם עלולים לעשות שימוש לרעה באותו אור יקר וטוב. החליט הקדוש ברוך הוא לגנוז את אותו האור ולברוא במקומו את השמש והירח והכוכבים שיאירו ליצורים החיים על הארץ.

נמלך הקב"ה בדעתו - היכן כדאי לגנוז את האור? באו המלאכים והחלו לייעץ לו.

אמר גבריאל: אלוהי השמים! גנוז את האור הרחק על הירח - לעולם לא יצליח האדם לטפס גבוה כל כך. אמר הקב"ה: לא, יום יבוא והאדם יבנה לו חללית ויגיע לירח ולכוכבים. אין זה טוב לגנוז שם את האור.

אמר רפאל: ריבונו של עולם! הטמן את האור עמוק עמוק במעמקי האוקיאנוס, לשם בודאי לא יגיע האדם לעולם! לא! אמר הקב"ה, ביום מן הימים יבנה האדם כלי הנקרא צוללת וגם לשם הוא עתיד להגיע. גם זה לא רעיון טוב...

וכך, כל מלאך ומלאך הציע רעיון חדש, ואת כולם דחה הקב"ה, כי ידע שאין מקום שיבצר מן האדם להגיע ולחפש בו...

לבסוף לחשה השכינה - יש מקום אחד שאם נטמין בו את האור לעולם לא ימצא אותו האדם. זהו המקום היחידי שבו הוא יפחד לחפש...

היכן הוא המקום הזה? שאלו כולם.

עמוק בלבו של האדם, אמרה השכינה. זהו המקום היחידי שבו האדם לא ירבה לחטט, ומי שיעמיק וימצא שם את האור הגנוז - הרי ראוי הוא לו."