שבירת הכלים

ואחריי שנשטפו הכלים

ומבלי דעת צלחת אחר צלחת

נשמטו מידיי,ובניתוצם

נוצרו מעגליי שבירה קסומים

המשקפים את חיי וחייך

חלקיקיים  מתנפצים

בסימפוניה מאוזנת,יוצרים צבעים

חדשים  בחלל הבית.

ובעצם השבירה האינסופית

שתחילתה מתחת  החופה

לזכר  חורבנינו כעם,

רודף אותנו ,כחיה פצועה

ובחופתינו,הלא נדביק

ובמשברינו הלא נזכור

את שבריי הזכוכית שהדבקנו.

ואולי טועה אני  ובשברים

הללו לא טמונה התשובה