שירים

הים בוכה דמעות אדומות

 
הים בכה דמעות אדומות
שקיעה
הלכתי לשאול
למה
שאלתי על ילד לא זכה לפרוח
על חבר שכוסה באבן
על זקן כואב ננטש
שאלתי
 
שאלתי
והקשיתי
על עולם הולך ונעלם
  על חלומות מסוכנים
על שסע לבבי הבוער וכלה-
לא נעניתי
 
ניסיתי להחניף
להיות נהר מפכה למימיו
ללא בושה
לא זכיתי
 
לעג לי הים
שלח גלים לגרשני
בי נשבעתי
הד צחוקו באוזניי
סורה, לך לכה,לך
 
 
הייתי ציפור תועה
 
פליט בחצרות אהבה
 
איש ערפילים וחטא
 
-גורשתי
 
כרעתי על ברכיי
בדבקות תפילה
טיבלתי זה הים
אכזר
במלח טהור
ורק חול היכה בי
קולו כלעג לחנה בוכיה
ואני כשיכור מצער
 
מגלים עלה צחוק שטן
"השמש כבר אבודה"
לך לך לך
 
סמאו עיניי
אני האיש
 
הרוח
רק הרוח ציירה אצבעות חמלה על פניי
הים הלך ונעלם
וחושך על פניי ופניו.
 
 

תגובות