צימאון האהבה

בחדרי חדרים זועק 

ארבעה קירות דוממים 

נושאים את צימאון האהבה 

השקיני מים אהבתך 

מלאי את כולי ביופייך 

את כל מה שחסר השלימי 

ואת המלא תמלאי ביותר 

אלו מילותיי אלייך 

מילים ששטות בן קצף הגלים 

מוכן לנטוע ,לחרוש,ולקצור 

לטעום את טעם פרי אהבתך 

להריח ולהשתכר 

להתענג על הרגע ולהתמכר 

אלו מילותיי אלייך 

בטיול בין ריחות הפרדסים  

שוב עולה לה החמה 

שוב זולגת הלבנה 

מביט מחלון לבי 

ציפור נושאת את שתיקתי 

מביט לאופק בכיליון עיניים 

לראותך מבין העננים 

קרן של תקווה מחייכת 

חושפת קצוות שיניים 

מרגיש כאילו תו יחיד 

שמבקש להתחבר לאחר 

ולסחוף אחרים 

לרקום ברכות נעימות 

שהקולות ייראו למרחקים 

והשומע יתמוסס בתענוג 

כתענוג צרוף בידי הבורא