יצירות אחרונות
אַהֲבָה מֵעַל עֵמֶק יִזְרְעֶאל🌹🌹🌹 (0 תגובות)
שמואל כהן /שירים -16/10/2026 04:26
לא נעדר מביתי (1 תגובות)
דני זכריה /שירים -16/10/2026 02:44
נֹחַ וְלֵיצָנֵי הַדּוֹרנֹחַ וְלֵיצָנֵי הַדּוֹר (1 תגובות)
אהובה קליין /שירים -16/10/2026 00:00
לחיי הספינות שבדרך (2 תגובות)
גלי צבי-ויס /פוסטים -15/10/2026 21:33
שיר השבוע - בין הילד לאדם (2 תגובות)
מרים /שירים -15/10/2026 21:32
יש לה ויש לה (3 תגובות)
ZR /שירים -15/10/2026 19:46
אוקטובר 1973-2026 (4 תגובות)
יצחק אור /שירים -15/10/2026 13:39
פסיכולוגיה ורוחניות (2 תגובות)
ארווין קליין /הודעות -15/10/2026 11:34
מנופים (11 תגובות)
רונית וקסמן /שירים -15/10/2026 10:25
סיפורים
כבוד השופטדמותו המרשימה והאצילית רק הוסיפה לתפקידו רם המעלה בו הוא כיהן כשופט. השמועות סיפרו שהוא חתיך עולמי, נשוי פלוס באושר. גבר נאמן שלא מסיט מב מהכתובים שלפניו. במבט ראשון, יופיו העניק נועם ובטחון לעומדים וטוענים מולו, אלא שמדיון לדיון בד בבד עם ההיכרות עימו, התרשמות זו הלכה ודעכה נוכח הקשיחות והחוכמה הרבה שפרצה מתוכו.
כניסתו המרשימה של כבוד השופט לאולם המשפטים כמו גירשה את החלל הענק החוצה. ומפני הנוכחים ניכר היה כאילו ונעתקה נשמתם נוכח חזותו. "לשבת בבקשה" אמר בקולו הרדיופוני שאך החמיא ליופיו וכמו מלך השולט ביד רמה, כל הנוכחים באולם עש מיד כמצוותו. השקט שאך לפני רגע קט הופרע, שב לשלוט בממלכת החוכמה.
"כן אדוני" גימגמה תוך כדי עמידה ממקום מושבה, פורסת ידיה מצביעה על הנוכחים לצידה. חרדה עמוקה התפשטה בגופה, המבוכה וההתרגשות מהופעתה בפני אותו אליל בית המשפט, כמו עיוורו את עיניה. אלף שאלות רצו לפתע במוחה וסרט של חיים שלמים רצו במוחה. שבריר השניה הנדרש לה לחצות את האולם לעבר לשכתו של השופט המלומד והמרשים שנגלה לפניה אך לפני דקה, נראה לה כנצח.
היא הבחינה וקלטה, שכבוד השופט זיהה אותה. היא נזכרה ושחזרה בראשה כולה נבוכה, את אותה היכרות חפוזה עם כבוד אדוני רם המעלה. אודם התפשט בגופה מכפות רגליה ועד לקצה ראשה, נזכרת בחוויה המטריפה והאדירה מבין הבודדות בחייה שחוותה. ברשלנותה, היא נתקלה בו במסדרונות הפקולטה... היא העיפה מידיו לכל עבר את המקטורן הלבן, הספרים והדפים שאחז בידיו, היישר אל תוך שלולית הקפה המרוחה על הרצפה. בדרך כלל קל היה להבחין בין הסטודנטים לבין עובדי הפקולטה, אלא שהוא לא ממש היה ברור לה. כל שראתה לפניה, גבר נאה עד כאב, בעל פנים יפות גבריות וגוף מושלם.
היא חוותה משהו עילאי ולא ברור והרשתה לעצמה לזרום עם הטירוף, עם אותה הרגשה מטריפה.
הוא נתן לה לנוח, לקחת אוויר, ורק לאחר שהרגיש מוכן איפשר לה להמשיך בפורקן תשוקתה כאשר בכל העת, אצבעותיו מטיילת בנבכי גופה. הוא נאנק באנחות מעוררות שאך הגבירו את תאוותה ותשוקתה.
היא ראתה שהוא עוצם את עיניו היא עצמה את עיניה גם, היא הרגישה את אצבעותיו מחזיקות בעדינות את אחוריה מכתיבות את קצב התנועעותה באיטיות מטריפה. היא הטתה את גופה והניחה את כפות רגליה על הארונית שאך לפני רגע דאג כי תשמש כמשענת לגבה, על מנת לאפשר לו לתת תשומת לב ראויה לשדייה שהזדקרו בלהט התשוקה.
הרגשת חמימות נוזליו העבירו בה תענוג אלוהי ופראי שסחף אותה אל תוך אורגזמה פרטית משל עצמה, סוערת ומלווה בגלי תענוג בעלי עוצמה אדירה.
נבוכה, עמדה יעל מול כבודו בלשכתו המרשימה משחזרת בראשה את זו ההרפתקה. גל של תשוקה עבר והרעיד את כל גופה. חושבת בקדחתנות רבה איך וכיצד בטרם תשיב לשאלתו, מגיע הקפה שבכוס המונח על שולחנו, הישר לעבר חולצתו הלבנה המסתתרת לה מתחת לגלימתו המרשימה.
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |