פגישה מסתורית

צלליתה הגבוהה משכה את עיניי,

בית המרגוע שימש תפאורה נהדרת.

זה מקרוב הנחתי מזוודות, התקבלו פניי.

אחת מסתורית, ארוכת שיער, גינוני גברת,

פסעה הלוך וטפוף כמלכה נאצלת.

ליבי נמלא המיה,

שירה חרישית משפתיי פרצה,

משתלבת במנגינה

שהייתה מפזמת לתומה,

מפגינה עוצמה.

ובחוץ סתיו,

עונה לא ממש מקובלת,

לחופשה עכשיו.

בחוץ שלכת

ורוח טורקת דלת.

למרות זאת נמשכתי,

למסתורין הנמתח,

כל כך התרגשתי,

מהתקווה לגשש,

דרוך כמו קפיץ של תותח

דמיינתי עצמי ממשש.

השעה כבר הייתה חמש,

הדמדומים פשטו בחוץ.

שילוב ריחות ענוג

של קפה מהביל ועוגות,

מנע מבעדי החוצה לרוץ.

ובחוץ סתיו,

עונה לא ממש מקובלת,

לחופשה עכשיו.

העצים בשלכת

ורוח מיללת. 

היא עברה שם בחוץ ,

עוטה גלימה מדהימה.

גופי הרגיש לחוץ ,מחוץ,

ליבי החסיר פעימה,

מוחי חיפש תירוץ.

כבר ראשי סחרחר עליי

וקולות אמיתיים נשמעים:

"אבא, אבא" ...

"מה יש ילדיי?"

"הבטחת רכיבה על סוסים"

ובחוץ אפרורי,

עונה לא תיירותית,

וחופשה עכשיו

זה עניין בעייתי.

כל עץ משיר עליו,

השלכת בשיא. 

בבת אחת נחתתי,

על קרקע מציאות,

לא מבין איך ברחתי,

הייתי כזה דביל

אך לפעמים זו בריאות....

לנוע ביקום מקביל.