רוח סערה

כרוח סערה חלפת ונשקת במבטי

ייחודך לכד את נפשי ומחשבתי

ללא רשות חדרת לתודעה

כמו רקמה עדינה בתוך תת-מודע

את ריח גופך עדיין מרגיש

אי-אפשר לשכוח, להיות אדיש

כשעברת תקף אותי חשק חזק

להבדל שהשארת, לטעם המזוקק

כמו סופה חזקה סחפת את נפשי

תוך רגע הצלחת לסחרר את ראשי

כרעם ביום בהיר הלמת ברקותיי

עוצמתך חזקה - אלה רגשותיי

חפץ להיות לצדך כל העת

מבטך מבעיר בי תשוקה כעת

נערה נדירה עם מבט מסקרן

עת נזכר בדמותך מבטי קורן

רוצה להבין מה בעומק לבך

לדלות מחשבות הצפונות בחובך

חושק לגשת, לחבוק את מותנך

לחוש את עורך, לנשום צווארך

נערה דמוית ורד, עוברת בסערה

בלי לדעת דבר על הסופה שעוררה.

לא נרדם בלילות, חש את רוך איברייך

מתיקות הדובדבן ושלמות שפתותייך

נשלחת מכוכב ונוס, מלאת אהבה

מי שנתקל בך מאבד שלווה

כמו סופה גורפת-כול את מגיחה

העומדים לידך נסחפים במשיכה.

מהפנטת כל אדם שאת פוגשת

לא קל אלייך סתם כך לגשת

לשתול שורשי אהבה באדמתך

בעין הסערה המשתוללת בתוכך    

רק גבר חכם יביט אל נשמתך

יושיט את ידו לקבל הסכמתך          

כי אין לך מושג על כוחותייך

הקסם שאת משרה על סביבותייך

שנים יעברו עד שתכירי בעוצמתך

בעוצמת המגנט הבוקעת ממך

רק גבר אמיץ נועד עבורך.

(כל הזכויות שמורות לפאני רוטנברג)