חזרה ליצירות
סיפורים

היא חשקה בי.א.ב.

שי לב | (25/08/2010 20:53) | 93 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
אולי קפה? היא שואלת אותי.
היא. בת ארבעים ומשהו, גבוהה ביחס לממוצע, מטופחת למדי, וממגנטת,
והעיניים שלה, משהו בהם לא נותן לך לחשוב הרבה, כי אתה מחייך, מהר, יש בה קסם.
קפה, אני אומר לה, בסדר, רק שיהיה חזק, ומעורר.
בדקות שהיא במטבח, אני מנסה לסדר מעט את המחשבות, ולא בדיוק מצליח,
הפרפר הזה בבטן מתחיל לפרפר לי., בלי שליטה,
ואני, מעט נבוך,
אני, בסוף שנות העשרים לחיי,
אולי גבר במראה, אבל בתוכי עוד סוג של ילד.
נפגשנו כשהמתנתי לסוכן הביטוח,
והיא שהמתינה איתי, פתחה איתי בשיחה על דא ועל הא,
וגילינו לפתע שנשארנו שם לבד, וכשהסוכן יצא לבדוק אם עוד מחכים לו, היא קמה, ונכנסה, שלש דקות, וכשיצאה,
אמרה לי השיחה יכולה להימשך גם בלי אוירת חדר ההמתנה,
האמת, הייתי מופתע למדי, זה החמיא לי ובילבל אותי כאחד,
החלפנו טלפונים,
וכעת, היא במטבח ביתה, מכינה לי קפה.
ואני עם הפרפר הבלתי נשלט הזה.
כמה מעורר?היא שואלת מהמטבח.
ואני, קצת מתגמגם לי, ומחזיר, כמה שיותר.
שלש דקות, היא בדרך אלי, הקפה ביד עם חיוך כובש,
היא בקריצה כזו שואלת, למה כל כך מעורר?יש לך תוכניות הלילה?
ואני מרגיש את הפנים שלי בוערות כשאני מסמיק מולה כמו ילד,
אני מנסה להשתלט על עצמי, ולחזור לגבר שבי,
אך משהו בה גורם לי לרצות להישאר הילד הנבוך הזה,
הנוכחות שלה, חמימות כזו מתפשטת בי,
והיא, יושבת לצידי,
נו, טוב יותר מבחדר ההמתנה היא אומרת, לא?..
אני מיישר מבט אל תוך עיניה,ירוק חום רך, אני מנסה להביט בה עמוק, אך משהו בי נעשה רך מולה,
היא חשה בכל הסערה הזו שבי, אני שואל את עצמי,
ואז, אני שומע אותה אומרת לי,
אתה יודע, עוד לא שאלתי לשמך,
וברגע של הארה אני עונה לה,
זה חשוב אם אני אבי או רוני..?
היא מחייכת.
ואני חוזר לעצמי.
אז איפה היינו, היא מתקרבת אלי,
אי שם באמצע אני עונה.
הריח שלה משכר, אני מנסה לטוות חוט מחשבה לנהל שיחה נורמאלית,
אבל זה פשוט בלתי אפשרי, הריח הזה,,מטפס לי לראש כמו סם משכר.
היא מדברת, ואני מקשיב רק כלפי חוץ.
אני מתבייש לסקור אותה לעומק,
אך לא מתאפק,
היא בנויה למופת, נשית, מושכת, רכה,
אני כמו אחוז טירוף,
רוצה בה, ובסערה.
אך היא איתי, משוחחת,
וטרם ידעתי אם היא רוצה בי כפי שאני, או אולי היא לא,
רגעי המבוכה נעלמים, כשהיא אומרת לי את המפשט שנשמע ממנה כמו צילצול פעמונים,
אתה יודע, הייתי נותנת לך להכיר אותי יותר לעומק אם לא שנראה לי שהגיל מפריע לך מעט..
אני כנשוך נחש מתרומם,
ואומר לה, מפריע?ההפך..אני כבר שעה מנסה להקשיב לך ובקושי מצליח כי הראש עסוק בקסם של גופך
היא צוחקת...
ואני מרגיש שזכיתי בלוטו..
ללילה אחד. או אולי יותר.
אנחנו מביטים ונצמדים.
והיא רגועה ומפוכחת, ואני סוער ובוער..,
 

תגובות

חזרה ליצירות