שורות של מלחמה

בתוך שורות של מלחמה יושב אני ומסתכל בעשן המגיע מתוך ההרים גבוהים.
קולות של יריות נשמעות מכל הכיוונים, כל הצבעים הטבעיים מתערבבים לצבע אחיד ומיוחד.

אההה...אני עוצרת אותך עכשיו, אתה אוהב את הצבע הזה?

להגיד לך אם אני אוהב את הצבע הזה, לא ממש, כי זה צבע של תקווה ולא בהכרח אהבה ואולי גם
שנאה.
יש אנשים שרוצים אותנו ה ויש אנשים שמתעבים כל חלק וחלק בגוף שלנו, אבל עכשיו אני מנסה להתרכז ולהגיד איזה שיר שאני רוצה לכתוב ואת לא נותנת לי ממש, חוצפנית.

אוקי, סליחה תמשיך.

אנשי חאקי הלבנים מחזיקים ברובים השחורים, מרגשים תואר של שליחות למען
נפצעים, נקרעים, כואבים, נלחמים  למען הבית הקדוש שנקרא שמך עליו.
 
ומה אנחנו עושים למען אותו גוף שנוסד כדי להגן על המדינה?

הממשלה החליטה שצריך גוף כדי להגן על המדינה מפני אויבים ומפני הרעים.
בשנת 1948 הוקמה מדינת ישראל על ידינו, להגיד עם אני מבסוט שהייתה שואה אני לא יכול להגיד את זה מכיוון שבאמת נרצחו שם יותר משישה מליון יהודים ביניהם גם הומואים, כושים, והאנשי הזבל ולא הארי.
ואת יודעת מה נכון שעכשיו אני הזכרתי עכשיו את השואה כי זה מה שהולך עם הצבא שלנו ואני אשאל אותך שאלה כזאת, האם בלי השואה לא הייתה מדינה ותעני לי עם מחשבה ולא סתם ככה.
את יודעת מה אני אמשיך בשיר שלי אחר כך נדבר על זה, זה פעם שניה שאת עוצרת אותי ולא נותנת לי להמשיך.
אני אוהב אנשים כנים, תגידי לי את האמת את רוצה שאני המשיך את השיר שלי, כן או לא?
אם כן אז תני לי אני אסיים את מה שאני התחלתי, אם לא אז סליחה על המאמץ שאני מבזבז פה.

אתה יכול להמשיך

בתוך שורות של מלחמה יושב אני ומסתכל על הים האדום איך הוא נבתר לשתיים.
קולות של צרחות מלאו את הים שנסגר עליהם כשהם רדפונו אחרינו לשם.