רחוק-

 רחוק מהבית רחוק מהחברים

רחוק מחיי היום יום האפורים

הלכתי כל כך רחוק

רציתי לזכות במעט הקלה

להגיע סוף סוף לימי הנחלה

אך האבן , רדפה אותי

האבן לא נטשה אותי

 עד שהבנתי

את המשא חייבת לשאת ,

 ולקחת ממני את החיים

אל לי לה לתת ,

שק קטן שמכיל אוצר , ללא משקל רב ,

וללא סיסמאות מיותרות

 נתן לי את הרשות  את חיי לחיות

זהו ליבי הקטן , שחי לו בשקט

 מאז ומתמיד  באותו ביתן.

יאמר לזכותו של ליבי הקט

שלא התלונן על משא או משקל

 נתן לי הזדמנות חוזרת

 למלא אותו שוב, ומאז איני נזהרת

 ממלאה  עד אפס מקום

 באהבה רגשות

 את הכאב משאירה מאחור

לעד נטשתי את השחור.