הסרטים נמשכים גם אחרי שאנו עוזבים

הדמויות ממשיכות להתקיים גם בלעדינו

אנחנו נעים ברחוב

כמו שני זרים שמעולם לא ראו

לאן הוא ממשיך

יכולתי לרדת על ברכיי ולבקש ממך

להישאר איתי הלילה וכל החיים

אבל לא ידעתי

מה כתוב בתסריט שלנו

מרחוק, אנשים נראים יפים

אנחנו לא ממהרים להתקרב

בסוף יש לנו עיניים כדי לעצום ולדמיין

איך נראית המציאות

בלי הצבעים הכהים

בלי צורות שאי אפשר להסביר

אני בוחר להיות איתך גם הערב

הסרטים ליוו אותנו

אל חיים אחרים שיצרנו במקרה

הנה את כותבת לנו שיר

בלי לספר לי

אולי כשנחזור הביתה

אשמע אותך מזמזמת אותו במקרה

הסרטים נמשכים

מלווים אותנו

כמו תמונות שאנחנו מרכיבים בעצמנו

אני בוחר להיות איתך

הערב וכל החיים

הייתי יורד על ברכיי ומבקש ממך

לעשות את אותה בחירה

אבל את לא יודעת

מה כתוב בתסריט שלנו

אני זוכר שפעם אמרתי לך

שלא תמיד צריך להסביר

את מה שלא אומרות העיניים

תתרפקי, תתרפקי על מה שיש לנו בידיים

הנה אנחנו נכנסים לדירה

והרחוב ממשיך עם הסרטים שליוו אותנו

עכשיו הם של אחרים

ואנחנו כותבים עוד פרק בתסריט שלנו