שירים

שם בגטו הארור

מחבקת אתכם
שורדים אהובים שלי
כל צלע
כל גרם
כל גיד
מחבקת את כתונת הפסים
הרופפת, הרופסת
מחבקת אתכם
ערומים,בושים, נכלמים
חסרי אונים
מעל דרגש העץ
ומתחתיו
מחבקת אתכם
טהורי הלב
מתחת לשמי הפלדה
מתחת לשמש הקפואה
מתחת לעולם האדיש
מושיטה לכם את כף ידי
המלטפת את הספרות
הארורות החרוטות
על ליבכם
ואתם-
כל כך חסרי תקוה
אוחזים בחוזקה בפינכה
כאות סימן-לחיים?
ועיניכם הכבויות
חסרות רגש
חסרות נשמה
ואיה, איה אלוהים?
האם היה?
האם הסתתר בתוך עננה
ולא  שמע ולא ראה
את גודל הזוועה?
מחבקת אתכם יקירי
ממרומי הזמן,
שרק השגעון, הרוע
האיולת והשטן
יכלו לו....
ואין מזור....
ואולי....אולי...
נשארה קורט תקוה
בעולמנו הארור?
זעקו זעקו את  זעקתכם
אהובים
חיים-מתים
שלי
 
שבוע טוב

תגובות