שירים

כיבוש II

 

בנות ענן קורמות ישות משלהם

ברעם המנועים, הן מדברות שתיקה

ומחליפות  מבע-

מציירות  גבעות וארמונות, יוצרות מרקם

וצל, כלא מאמינות שהן רק ערפל.

 

ואתה, בן אנוש, ישוב במרכבת מתכת אצילה

שט במרחבים אגדיים, מעלה מעלה  בדהרה

מבתק  שביס-אודם שמלתה של החמה.
 
כל הזכויות שמורות למלודי אמילי

תגובות