חזרה ליצירות
פוסטים

לא שווה דבר [מונולוג]

SHe-Ra | (02/07/2006 20:42) | 104 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
 
כשאני חושבת עליך, אני נזכרת בעיקר במבט.זה שהיה מיוחד רק לי..או שלפחות כך חשבתי.
תמיד פֵּרַשְתי אותו כאילו כך אמרת שאתה אוהב.הייתי חולמת עליו בלילות,מחבקת אותו..
אני לא מתגעגעת לדַבָר.רק אליי לפניך.
כשקַר לי אני חושבת עלינו, איך היה לי חם בין זרועותיך..וכשיבש אני מרטיבה את
שפתיי ואת הטעם המר שלך מדמיינת.
אם הייתי יכולה להסביר, בטח גם לא הייתי חולמת.
 
אני לא בוכה עליך.ולא מתאבלת על שנים שעברו.אני לא שונאת אותך,גם לא מצטערת. אני רק רוצה אותי, שלי, שוב.
אם הייתי יודעת להפסיק, הייתי מפסיקה לבכות עוד ועוד.לא מביטה בך בתוכי ואז מכאיבה כדי להפסיק לחשוב..
אולי יום אחד עוד אבין, איך זה שכל כתביי הם עליך.איך אתה חודר אליי אל תוך השירים, שאף פעם לא שרו עינייך..
 
וכמה באמת אהבת אותי?! שקרים לא משחקים איתי יותר.האמת נמצאת רק אצלי, אך אני לא נותנת לי הסבר..
 
כמו פגועת הדף או עם פצע פתוח בחזה, אני מצמידה ברכיים אליי, ומחבקת חזק והרבה.
אני נמצאת שוב בחושך לבד, שחורה ותפורה בקרעים.
אני עומדת ולוחשת לאט, מילים יפות של זרים.
שולחת יד מצולקת, אל גופי המכוסה,הכואב. מלטפת,שורטת, בועטת, בכל מי שמעז להתקרב.
אחר כך צועקת בלי קול, מתאמצת לזכור געגוע. שרה עוד שיר על אתמול, ולוחצת על עוד חלק פצוע.
אם היית רואה את הכל, היית וודאי משתגע. לא מבין מה קרה לי פתאום,ואיך זה שאין לי עוד צבע...
האדום שמטפטף לי זה דם, והשחור זה המבט השרוף.
אל תצטער בשבילי, רק תשכח.
                                       אולי כך עוד אצליח לעוף...
 

תגובות

חזרה ליצירות