זמן מקומט

דף תלוש מיומן הזכרונות-
צעדים ראשונים וביניהם מעידות.
כמיהה ילדותית לחלומות בדיעבד,
אור מוחזר מהראי שוב הולך לישון לבד.

דפים עמוסים בשלל מילים ציוריות,
ימים מיוחסים ושנים מעוברות.
ביקשתי את נפשם להשליך אל העולם,
ניצוץ של חרטה מפנים את גורלם.

זמן מקומט מושלך לאשפה,
עוד לילה חסר שינה של היסטוריה מעוותת.
עם בעיטה באחוריו וכותונת של חרפה-
מבטי ההפוך נח כמו צל על הדלת.

דפים עמוסים בשלל מילים ציוריות,
הגשם ניתז ברסיסים משלוליות.
ביקשתי את נפשם להשליך אל העולם, 
חיוך רחב שלא נמחק מפיה לעולם.