שירים

משורר שכזה

משורר  שכזה

במרפסת בית הקפה יושב
מדליק מקטרת,
זיפי הזקן מבצבצים מפניו,
לראשו חובש ברט משובץ,
בחום ולבן .
מתיקו המרופט 
מוציא מחברת עבה ועט דקיק
ריח הטבק עולה באוויר,
מרכין ראש כותב שורה ,
מוחק וכבר כתב חדשה,
שואף מהטבק לוגם קפה.
ובשעת צהרים מאוחרת,
אוסף מקטרת ומחברת
מחר יחזור
ותהיה לו שוב השראה .

@איריס בכר\\כל הזכויות שמורות.
16/1/11


תגובות