שירים

וָתִשְבוֹת...

 
 

בגלימה בה התעטפה

נפרמו בזו אחר זו

מילים והבטחות

בסלילי התקוות 
נמרטו הקצוות,

ומחט הזמן מנסה לאחות,

תך לתך, מילה לשורות.

ובנול, רוטטים כמיתר

עצבי צפייה, האמנם מאוחר?

חוט החסד המשוך אזל.

הכישור שבת ממלאכתו

גם מְנוֹר האורגים חדל.

 

ותשבות מכל רצון.

תגובות